מהו פרי מקובץ ומהו פרי מורכב? מתי הפרי אמיתי מבחינה בוטנית? איזה חלקים מהפרח משתתפים ביצירת הפרי? קחו פרי - ותדעו מדוע.

כתב: ד"ר רקפת הדר-גבאי. צילום : ישראל דורון

רוב צמחי הבר בארצנו, וגם צמחי תרבות רבים, פורחים באביב ועונת הבשלת הפירות של רובם הוא הקיץ. הרבה אנרגיה ומשאבים מופנים בצמחים לייצור פירות, כיוון שהללו, באופן טבעי, הם המשכיות המין הביולוגי, הדור הבא.
להלן נדון במבני פירות וכיצד הם נוצרים. הפירות הם בד"כ תוצרי ההפריה בצמחים. הפרי נוצר מן הפרח, פרי אמיתי נוצר משחלה שבפרח. פרי שנוצר מחלקים נוספים פרט לשחלה, אינו פרי אמיתי, מבחינה בוטנית.

ההפריה
הפרח מורכב מעלי גביע, עלי כותרת, אבקנים ועלי (ראו מאמרי "מהו פרח" גן ונוף, גליון ח', כרך נ"ז, 2003 ) במרכז הפרח נוצרים הפירות מהשחלה שבעלי . תפקיד הפרי בטבע - הגנה על הזרעים שבתוכו, ומשיכת מפיצים למען יגיע הזרע שבתוך הפרי למקום נוח לנביטה. לכל צמח פרי בעל מרקם וצורה אופייניים, המותאמים לדרכי ההפצה שלו.
כדאי לצאת לגן ולהתבונן בפרחי רימון המבשילים כעת והופכים לפירות. ברימון החלק הבסיסי של הפרח הופך לפרי בעל קליפה אדומה, ואז גם נושרים עלי הכותרת האדומים, המקומטים הזרעים בעלי קליפה עסיסית, מתוקה, המושכת ציפורים. בראש הפרי כתר, הנוצר מעלי הגביע האדומים.
פרי הסביון או הדרדר לעומת זאת הינו קטן ובעל ציצית שערות, וקרוי זרעון. הזרעון של הסביון מופץ ברוח עקב מבנהו. הפירות נוצרים בתהליך ההפריה בצמחי הפרחים הכרוך בהגעה של שני תאי ריבוי זכריים (גמטות) אל שחלה והוא קרוי הפריה כפולה.
הזרעים נוצרים בתהליך זה בפרי. כל הזרעים מקבלים חומרי מזון מהצמח דרך צינורות העוברים בפרי הצעיר. בתוך הזרע מצוי העובר הצעיר. ניתן לזהותו, למשל, בזרע שעועית מותפח שחוצים לשניים.
הזרע עטוף בקליפה קשה, שלעיתים מונעת כניסת מים לזרע או מעכבת נביטה עד לעונה המתאימה (ראו מאמרי "הסתגלות ועונתיות" בגן ונוף, גיליון ז כרך נ"ז 2002). במקביל לתהליכים אלה השחלה גדלה בממדיה והופכת לפרי הצעיר, המכיל את הזרעים פרי אמיתי מורכב משחלה בלבד: כך תרמילי אפון וקטניות אחרות, המנתור ומצליבים אחרים, פרי הפרג, העגבניה והגמבה. כפי שכבר ציינו, פרי שבו מצויים חלקים נוספים מלבד השחלה אינו פרי אמיתי, לפי ההגדרה הבוטנית.

תותים ותפוחים
פרי התפוח למשל אינו אמיתי, כיוון שפרט לשחלה הוא מכיל גם את חלקי הפרח הבסיסיים, את צינור הפרח. בתפוח (ובעוד ורדיים) השחלה תחתית, שקועה בחלק הבסיסי של הפרח - הוא גבעול הפרח (צינור הפרח "בבוטנית") כשפרי התפוח מבשיל מתעססים גם חלקים מגבעול הפרח ומשתתפים בבניית הפרי. בפירות אחרי, חלקים נוספים מהפרח משתתפים בבניית הפרי. דוגמה מעניינת לכך הוא תות השדה. הפירות האמיתיים הם אגוזיות (פירות חד-זרעיים יבשים) הצמודים לבשר "הפרי" האדום, אלה הזיפים החומים המעצבנים הקטנים של ,הפרי". עם ההבשלה חל בתות השדה תהליך מעניין בו המצעית, החלק הבסיסי של הפרח מתנפח והשחלה - לא. כיצד זה מתרחש?
בכל הפירות הזרעים גורמים לגידול השחלה על ידי הפרשת הורמונים צמחיים. ניתן להדגים בתוך שדה תהליך זה, אלא שכאן הזרעים גורמים להתנפחות המצעית, בצורה בלתי רגילה. האוקסין הוא חומר צמחי המופרש בחלקי הצמח השונים וגורם ליצירת שורשים, הפניית נבטים בכיוון האור ועוד. כאן, הזרעים מפרישים אוקסין המביא לגידול המצעית.
בניסויים קלסיים בבוטניקה, הסירו מדענים את כל זרעי התות, ונוכחו לדעת שהמצעית לא התנפחה. בהסרה חלקית של הזרעים, לא התנפחה והתעססה המצעית בצד בו הם הוסרו. כך הוכיחו שהזרעים מפרישים חומר המביא לגידול הפרי. תהליך דומה קורה בתפוח: פירות תפוח מעוותים הם תוצאה של פרי בו חלק מהביציות לא הופרו, סביב האזור בו הביציות לא הפכו לזרעים אין התנפחות והפרי נשאר מצומק בחלקו. בניסויים נוספים הוסיפו למצעית הסרת זרעים אוקסין מלאכותי, והיא כמובן התנפחה.
כיום משתמשים בכך ליצירת פירות ללא זרעים על ידי מתן אוקסין חיצוני. כך ניתן למשל, ליצור מלפפון ועגבניה ללא זרעים.

מהי פרתנוקרפיה?
בטבע, במספר מקרים, נוצרים פירות באופן טבעי ללא הפריה, דבר שלא אפשרי בבעלי חיים. יצירת פרי לא הפריה נקראת פרתנוקרפיה. פרתנוקרפיה היתה בתולת הים שלא הצליחה לצוד את יוליסס בשירתה וכך נותרה בתולה. קרפוס פרושו פרי. הפרי הפרתנוקרפי נוצר מהשחלה ואינו מכיל זרעים. דוגמה ידועה היא הבננה וכן האננס. קיימים בטבע טיפוסי פרתנוקרפיה שונים.
בהדרים, נוצרים לעתים זרעים ללא הפריה ולכן הם דומים בכל לצמח אם, כמו שהכבשה דולי היא העתק של "האם שלה".

יבשים ועסיסיים
בתות שדה הפרי הבנוי ממצעית, הוא עסיסי, המצעית גדלה והופכת אדומה, וכך מתאפשרת הפצת הפרי על ידי בעלי חיים בעוד הפירות האמיתיים הקטנטנים לא ניזוקים, ויכולים לנבוט, בטבע, במקום החדש אליו הובא "הפרי" האדום. פירות אחרים אינם עסיסיים.
מבחינים בשתי קבוצות עיקריות של פירות, על פי תכולת המים שבהם: פירות עסיסיים - בדרך כלל בעלי צבעים בולטים ובעלי חיים נמשכים אליהם. פירות יבשים - מתייבשים עד שלב ההבשלה, ובדרך כלל אינם בעלי צבעים בולטים, חלקם מופצים על ידי הרוח, חלקם על ידי היצמדות בעזרת קוצים ובעוד מגוון דרכים שיפורטו בפעם הבאה.

הגדרות לפירות
פרי מקובץ - פרי הנוצר ממספר רב של עלי שחלה מפורדים בפרח אחד (נורית, פטל, תות שדה).

פרי מורכב (קיבוצי) - פרי אחד הנוצר משחלות פרחים אחדים היושבים על בסיס משותף (תות עץ, פיקוס התאנה, אננס).

ענבה - פירות עסיסיים מרובי זרעים קטנים המפוזרים בחלל הפרי העסיסי (ענבים, עגבניות, קיווי).

בית גלעין - פירות בעלי ציפה עסיסית, מרכז אבני קשה (גלעין) וזרע בודד בתוכו (אפרסק, דובדבן, זית, משמש).

פריקרפ - קליפת הפרי הכוללת שלוש שכבות: קליפה דקה קרומית (אקסוקרפ), קליפת ביניים (מזוקרפ) ושכבה פנימית - אנדוקרפ בה עשוי להימצא הזרע.

קוקוס - בית גלעין ייחודי, בו הגלעין מכיל זרע עם אנדוספרם נוזלי (חלב הקוקוס) אנדוספרם מוצק (החלק הלבן הנאכל), אליו צמוד עובר זעיר. הקליפה החומה היא קליפת הזרע, ומסביבה - המזוקרפ הירוק שהוא הפרי וסביבו קליפת הפרי.