בכתבה זו מובאים היבטים מעשיים לצד רעיוניים, המובילים את העולם של החקלאות האורגנית והולמים גם את הנוי האורגני.

כתב: אורי אדלר

אתחיל אולי בנימה אישית, אף כי נחשפתי לחקלאות האורגנית עוד בשלהי שנות ה-70 הרי למעורבות ממשית הגעתי רק בשנת 2000, היה זה לאחר שחזרתי לארץ משהות ארוכה בחו"ל כשהוצע לי לקחת את האחריות המקצועית כמדריך ראשי לחקלאות אורגנית. מטבע הדברים פניתי לותיקי הענף ושאלתי הכיצד אוכל להדביק את הפער, ולהתחבר מהר לגישה האורגנית, התשובה לה זכיתי היתה מהתחום החקלאי וגרסה כי אני חייב לעבור הרכבת ראש.
לאחר שש שנים בהם אני פועל בחקלאות האורגנית אני יכול לומר כי ההרכבה עברה בשלום לפחות מבחינתי.אז כן כיום אני מחובר לגישה האורגנית בכל רמח.

מהי חקלאות אורגנית?
רבים נוטים לטעות והבנת הגישה האורגנית ורואים בה רק את מה שאסור- חומרי הדברה סינטטיים ודשנים כימיים. כעובדה יבשה, אכן כך הוא, בחקלאות אורגנית לא נעשה שימוש בחומרי הדברה סינטטיים ובדשנים כימיים מאידך נעשה שימוש נרחב בגישות חלופיות כמו קומפוסט, איזון ביולוגי מיצויים צמחיים וכד'.
חקלאות אורגנית היא חקלאות או נוי בגישה כוללת, גישה המבוססת על ארבעת העקרונות של החקלאות האורגנית:
עקרון הבריאות
עקרון הסביבה
עקרון ההוגנות
עקרון האחריות
החיבור בין עקרונות אלה מהווה את המסגרת וקריאת הכיוון של החקלאות האורגנית. וכאן גם החיבור לנוי, חקלאות אורגנית מבוססת על היבט כולל.

עקרון הבריאות
חקלאות אורגנית חייבת לשמר ולטפח את בריאות הקרקע, הצמחים, בעלי החיים, בני האדם ואת העולם כמערכת אחת, בלתי ניתנת לחלוקה.
עיקרון זה מצביע על כך שבריאות הפרטים והקהילות הנה בלתי נפרדת מבריאות המערכות הסביבתיות: קרקע בריאה מייצרת גידולים "בריאים", התורמים לבריאותם התקינה של בעלי החיים ובני האדם.
הבריאות כוללת ומשלבת בתוכה את כל מערכות החיים. אין פירושה מניעת מחלות בלבד, אלא תרומה לשמירה ולשיפור המצב הפיזי, הנפשי, החברתי והסביבתי, המאפשר איכות חיים טובה, עמידות והתחדשות הנם מאפיינים בסיסיים לבריאות.
תפקידה של החקלאות האורגנית, בייצור החקלאי, בעיבוד התוצרת, בהפצתה או בצריכתה, הוא שימור וטיפוח בריאות הסביבה והפרטים החיים בה, מהגורם החי הקטן ביותר בקרקע ועד לבני האדם. החקלאות האורגנית מתחייבת לייצר מזון מזין באיכות גבוהה, התורם לבריאות הצרכנים ולאיכות חייהם. ראייה זו מחייבת מניעת שימוש בדשנים, בחומרי הדברה, בתרופות וטרינריות ובתוספי מזון, העלולים לגרום פגיעה בריאותית.
ו​מה לעקרון זה ולנוי- נוי הוא מקום מפגש בלתי אמצעי בן האדם והסביבה הקרובה, היבטים רבים של החקלאות האורגנית מועצמים כשמגיעים לנוי ולגן המשמש לנופש ולשעות הפנאי. באם השדה החקלאי רחוק פעמים רבות ומעטים הם אילו שמבלים בו את זמנם הרי בגן מעצם טבעו משתמשים רבים ונחשפים לכל אשר קורה בו. ולכן שימוש בחומרים רעילים בגן הנוי גורם לחשיפה גדולה יותר של הציבור הרחב לחומרים אילו מאשר מאשר בשדה החקלאי.

וכעט לצד המעשי
הצלחה בחקלאות או נוי אורגני מתחילה בקרקע, קרקע פורייה תבטיח גידול מוצלח ובריא. המושג פוריות קרקע הינו רחב אבל השגתו המעשית היא הבסיס לכל פעילות אורגנית ולמעשה גם פעילות חקלאית או גננית נכונה.
האמצעים להשגת פוריות קרקע הם
שימוש בקומפוסט משובח בכמות נדיבה
ישום מחזור זרעים- החלפת גידולים במקומות בהם נשתלים צמחים חד עונתיים.
שימוש בזבל ירוק- רצןיה זריעת צמחים ממשפחת הקטניות והצנעתם בקרקע
זריעת צמחי כיסוי רצוי גם כן ממשפחת הקטניות במקום בו לא יתן ולא רצוי להצניעה בקרקע כמו בבוסתן או בסביבת עצים
שמירת על קרקע מחופה- כן מומלץ להשאיר את עלי השלכת וכן לפזר גזם מרוסק ליצירת חיפוי.
הרעיון הוא מצד אחד להגדיל ככל האפשר את שיעור החומר האורגני בקרקע כדי לשפרה ומצד שני למחזר את הפסולת של הגו במקום ולהעשיר עימה את הקרקע.
התוצאה הגננית היא קרקע שמזינה את הצמחים, בעלת מבנה משופר שמגדיל אוורור ומשפר תאחיזת מים, קרקע כזו עשירה בגורמים חיים חיוביים המגנים על הצמחים מפני מחלות ומזיקי קרקע פשוט עקב יצירת איזון ביולוגי המונע ממין אחד להשתלט ולגרום לנזק. בשנים האחרונות העובדה הזו גם מוכחת מדעית בשורה של מחקרים עדכניים עד כי הכרת משרד החקלאות האמריקאי בקומפוסט כתחליף אפשרי ומומלץ למתיל ברומיד.