ממחקר שדה שנעשה באנגליה לגבי המגוון הבילוגי הקיים בגינות הפרטיות, עלה כי הבריכה היא התרומה הגדולה ביותר להגדלתו. הכתבה מתמקדת בתרומת בריכת הנוי בהגדלת המגוון הביולוגי, בטיפוח עושר הגן ובהנאה שמפיקים ממנו.

כתבה: רויטל שושני, אדריכלית נוף

התשובה לשאלה האם הסביבה העירונית הינה ג'ונגל אורבני או אפשרות לטיפוח הטבע ולשמירת משאבי הסביבה תלויה בנו. הגן העירוני הנו אפשרות אמיתית לחדש את הקשר וההנאה שלנו מן הטבע ולהשפיע על שמירת הטבע. שימור המגוון הביולוגי הנו מושג המדובר רבות בשנים האחרונות בעולם. נקודת המבט השתנתה בעולם בו קצב ההתפתחות הרסני לטבע, ומתחזקת ההבנה כי כדור הארץ הוא ישות שלמה ומורכבת שמחויבותנו היא לשמור על כל חלקיה.
מגוון בילוגי הנו יותר מסך מיני הצמחים ובעלי החיים בכל הסביבות, יותר מסך הגנים ,בתי הגידול והמערכות האקולוגיות שלהם. זה גם אנשים, מזון בטוח, תרופות, אויר ומים נקיים, סביבה בריאה לנו ולעתיד ילדינו.

בעולם בו 10,000 מינים נכחדים כל שנה כתוצאה מפעילות האדם, קצב הגבוה פי 50-100 מקצב היכחדות המינים בתהליך הברירה הטבעית, יש צורך בשינוי. חלק גדל והולך של העולם הופך להיות עירוני והאזורים הטבעיים אינם מספיקים לשימור המגוון הביולוגי העולמי.
בארצנו נושא המגוון הביולוגי נחקר ומטופל על ידי גופים ירוקים רבים כמו משרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטגע, חיים וסביבה ועוד.
עושר המינים הטבעיים בארץ הנו רב ואף עשיר יותר ממדינות אחרות הגדולות בהרבה מארצנו. לשם דוגמא סך המינים של הצומח הטבעי בארץ הנו 2114. בבריטניה, הגדולה מישראל פי 9 סך המינים הנו 1620, בשוודיה הגדולה פי 16 סך המינים הנו 1750.
הסיבות להכחדת מינים והיותם בסכנה בארץ קשור כמובן לכרסום בשטחים פתוחים, לעובדה ששטח שמורות הטבע והגנים הלאומיים בארץ הנו כ-2% משטחה, לכרסום בתי גידול לחים כתוצאה מייבוש גופי מים. מספר היישובים הקיימים בארץ הנו כ-900 במרחקים שאינם גדולים מ-3 ק"מ זה מזה.
מכאן ברור כי מרחב המחיה החופשי של החי והצומח בארץ מוגבל מאד. להלן מספר נתונים: בארץ 370 מיני צומח הנמצאים בסכנת הכחדה, 39 מינים נכחדו עד אמצע שנות ה- 60ו-40 מינים תועדו פעם אחת ולא נמצאו יותר. 59% מהמינים שנכחדו הם צמחי בתי גידול לחים או של מלחות. מתוך 452 מיני בעלי חיים נכחדו 34 מינים ו63- מינים בסכנה.
שמירת המגוון הביולוגי ובתי הגידול בסובב העירוני חשובה גם בהיבט של שינוי המודעות לחשיבות הנושא. תרומת הגינון העירוני לשמירת המגוון הביולוגי יכולה להיות רבה בעולם בו ההתיישבות העירונית מואצת מאד.
במחקר שדה שנעשה בעיר שפילד שבאנגליה לגבי המגוון הבילוגי הקיים בגינות הפרטיות, היתה אחת המסקנות כי הבריכה הינה התרומה הגדולה ביותר להגדלת המגוון הביולוגי.
בחלק זה של המאמר אתמקד בתרומת בריכת הנוי בגינון העירוני הפרטי להגדלת המגוון הביולוגי, לעושר הגן וההנאה ממנו.

חשיבות הבריכה בתרומה למגוון הביולוגי

בריכות יכולות להיבנות בגן בכל גודל, ומכל סוג. גם בריכת מיכל, כיור ישן, דלי השקוע בקרקע ישמשו חרקים, זוחלים, עופות ויונקים, ביום ובלילה. כל גודל בריכה עדיף על בכלל לא. כל בריכה או שוקת מים יעודדו בעלי חיים להגיע ואולי אף לחיות ולהתרבות. מומלץ למקם את הבריכה מול חלון או נקודת תצפית טובה כי הפעילות סביבה תמיד מרתקת, בעיקר של ציפורי שיר.
בניית בריכה אינה בהכרח הוצאה יקרה ותשואתה כאמור רבה.
מים רדודים ובלתי מזוהמים חיוניים למחיתם והתרבותם של צפרדעים, קרפדות וטריטונים. טריטונים מטילים ביציהם וזקוקים לצמחי מים כמקום להטלה. שלב הזחל של חרקים רבים הינו במים. אצל שפיריות לדוגמא יכולים הזחלים להימצא כשנתיים שלוש במים, לפני בקיעתם כבוגרים.
הבריכות הינם כר צייד חשוב לציפורים ועטלפים. סיסים וסנוניות למשל שולים מן הבריכה חרקים שרק בקעו. על מנת למשוך חיות בר וציפורים ניתן להתקין מתקני האכלה ותיבות קינון. מתקני ההאכלה לציפורים יכללו מדף או שולחן עם פירות עסיסיים וזרעים. עבור יונקים כמו קיפודים ודורבנים יונחו אלה על הקרקע. תיבות קינון מיועדות לציפורי שיר ודורסים הנוהגים לקנן בחללים סגורים.
אגב, רופאים הוכיחו כי צפייה בציפורים מרגיעה ומסייעת לריפוי חולים בגינות בתי אבות ובתי חולים.

מיקום הבריכה

מיקום הבריכה בגן חשוב בהיבט העיצובי תכנוני. במאמר זה לא אעסוק בנושא זה אלא בשיקולים הסביבתיים בבניית הבריכה.
בריכות יכולות להיבנות בגן בכל מקום (יבש, לח, מנוקז היטב או לא, חשוף או מוגן). אזורים לחים בגן שאינם מנוקזים היטב הינם הזדמנות טובה לבריכה, לפינה ביצתית או לבריכת מיכל. בחירת מקום מואר ומוגן, המקבל צל במהלך היום, הנו המועדף.
רצוי לא למקם את הבריכה מתחת לחופת עצים בשל נשירת עלים מרובה שהינה בעייתית. מיקום הבריכה במקום הנמוך טופוגרפית בגינה יראה טבעי ונכון אולם יש לוודא מניעת כניסת חומרים ומים מהגינה לבריכה.

מבנה הבריכה
הבריכה יכולה להיבנות במספר מפלסים, בהתאם למבנה הגינה. קו מיתאר טבעי, חופשי ואירגולרי לבריכה יראה טבעי יותר וגם יספק "מיני" בתי גידול על ידי מגוון עומקים טמפרטורות ומפנים לאור לשמש ולצל. שוליים צמחיים בהיקף הבריכה, של עשבוניים, צמחי ביצה או ערוגת פרחים יספקו מקומות מוגנים לבעלי החיים.
החומר שהוצא מחפירת הבריכה יכול לשמש כתלולית מאחורי הבריכה, אלמנט שיכול להוסיף עניין לסביבת הבריכה. יש להקפיד כי תחתית הבריכה תגורף ותהייה חלקה מאבנים או אובייקטים חדים היכולים לפגוע ביריעה. על מנת להגן על היריעה ניתן לרפד התחתית עם שכבת חול, או יריעה גאוטכנית לבריכות. חשוב להקפיד על הדבקת היריעות זו לזו על מנת למנוע חלחול המים לאדמה.
חשוב כי שולי הבריכה יהיו מתונים ולא תלולים ויבוצעו באופן המאפשר אזורים רדודים בעומק 5-20 ס"מ, במיוחד בצד החשוף יותר לשמש. זאת על מנת לאפשר גישה נוחה ומילוט נוח לבעלי החיים.
מומלצת גדת חלוקי נחל בצד אחד לפחות. אפשרית גם גדה בוצית להגדלת הפוטנציאל למגוון הביולוגי.
שילוב צמחי בר, צמחים מחמצנים, צמחי גדות, צמחים צפים – נימפאות ושושנות מים חשוב בכמות מסוימת להצללה. הצמחים בבריכה חשובים גם לחמצון וגם לאיזון המערכת הביולוגית.
אזור אחד בבריכה יהיה בעומק של 60-100 ס"מ על מנת לשמש כמחסה לבעלי חיים בקור או חום קיצוני. ניתן לשלב בבריכה גם מערכת סינון על מנת לשמור על איזון המערכת הביולוגית (מניעת אצות ופירוק והוצאת חנקות רעילות).

התמונות צולמו בתחנה לחקר הציפורים בירושלים