פנינה גוטפריד, מתכננת גינות, מקפידה במשך כשני עשורים לעבוד אך ורק על פי עקרונות הגננות האורגנית. כל הטיפים שיעזרו לכם לתחזק את הגינה בצורה ידידותית לסביבה.

כתבה וצילמה: נורית חרמון

המגמה האורגנית כבר איננה צריכה מליצי יושר. עד כדי כך היא תפשה מקום נכבד, שיש לה כבר אפילו מתנגדים ומשמיצים ואין סימן טוב מזה למעמדה. גם בתחום הגינון מוכרים היום עקרונות של גננות אורגנית לרבים. למעשה, רובם של עקרונות אלו הפכו להיות חלק מפקודות הקבע של כל גנן: חשיבות תוספת הקומפוסט לקרקע, הימנעות מריסוסים מיותרים ושמירה על קרקע פעילה (באמצעות מיקרואורגניזמים), פיתוח יתר סובלנות בגן, שמירה על משאבי הסביבה שהם אינם בלתי מוגבלים. אמנם המינוח השתנה והכל מדברים על גישה אקולוגית אך המונח הזה רק מתח את גבולות הגננות האורגנית. אבל מה שמסתתר מאוחורי המינוח השונה רק מעיד על כך שהתפישה של הגננות או החקלאות האורגנית התעבתה והתרחבה פי כמה וחדרה כמעט לכל תחומי חיינו.
כאן אולי המקום להעיר על ההבדל בין גננות אקולוגית לבין גננות בת-קיימא שהיא בבחינת קפיצת מדרגה משמעותית כי היא תובעת מאיתנו להשתמש רק בצמחים בני-קיימא. הוויתור על צמחי נוי רבים שאינם בני קיימא (עונתיים, רב-שנתיים קצרי חיים, צמחים מאקלימים זרים וכו') הוא סטנדרט שלא קל לעמוד בו והקהל עדיין מתקשה להסתגל אליו.
תר על כן, גם עקרונות הגננות האורגנית אינם מאומצים בגינות פרטיות אלא מתממשים בדרך כלל במיזמים ציבוריים שם יש צורך אמיתי להקטין עלויות. משום כך הפגישה עם מתכננת הגנים והגננית ה"אורגנית", פנינה גוטפריד, אשר מזה כשני עשורים כבר מקפידה לעבוד אך ורק לפי עקרונות של גננות אורגנית, לא רק מפתיעה אלא גם מעודדת. אולי בכל זאת ייווצר גרעין של מתכננים וגננים שעקרונות אקולוגיים חשובים להם וכמו במקרה של פנינה, מהווים גם אבן בוחן להתקשרות עם לקוחות. מי שאינו מסכים לקבל עליו את "עול" השיטה, צריך למצוא מתכנן גנים אחר.


הדברה מונעת ושפויה
השאלה הראשונה הנשאלת תמיד לגבי גננות אורגנית, היא מה עושים כדי להילחם בכל הצרות שגורמים המזיקים והמחלות בגינות. ההפתעה של פנינה מתנסחת בשאלה - על איזה צרות את מדברת? יהיה מי שיחשוב שהיא כמעט מיתממת נוכח הרעות החולות בגינת הנוי - כנימת עש הטבק וכנימות קמחיות, כנימות עלה וכנימות ממוגנות, קימחון, חילדון, פחמון התמר ועין הטווס וכו' וכו'. אבל פנינה בשלה:
"צר לי לאכזב, אבל אני לא מתמודדת עם כל כך הרבה בעיות בגן. אם יש צמח בעייתי באופן מיוחד כמו ערבת בבל, שאני יודעת שהוא - במוקדם או במאוחר - ייפגע מקפנודיס, אני מזהירה את לקוחותי שטווח החיים שלו מוגבל ולכן לא כדאי לשתול אותו. אם הם מתעקשים ייתכן שייהנו ממנו עשר שנים וזהו. לקוחות נבונים מחליטים לא לשתול את העץ מלכתחילה. זה מה שנקרא רפואה מונעת. אבל זוהי דוגמה קיצונית ולא אופיינית".
כשהיא מבחינה במזיק, מספרת פנינה, היא מנסה להעריך את עוצמת הנגיעות. לעתים, חלק מן הכנימות נעלמות עם החמסינים הראשונים, חלק אחר נאכל על ידי בעלי חיים מועילים בגן (כנימות טורפות, ציפורים, חגבים וכו'). ההדברה הכי טובה, לדעתה, היא להימנע מפעולה נמהרת של ריסוס. אם היא מחליטה לרסס, היא עושה זאת רק בעזרת חומרי הדברה ידידותיים לסביבה.
תמצית העניין הוא לאמץ ראש אחר. להבין שככל שמתערבים פחות היום, יש פחות צורך להתערב מחר. "מוכרחים להפסיק לראות בגן משהו סטרילי". אומרת פנינה. "יצואני פרחים צריכים להקפיד על כל כנימה וכתם, גננים - לא. גינה שלא מרססים בה מגיעה בעצמה לאיזון אקולוגי טבעי ואין בה התפרצויות תכופות וקשות של מזיקים. גננים שמרססים מיד כל כנימה שצצה מרססים בלי הפסקה ובסופו של דבר נאלצים לעבור להשתמש בחומרים יותר ויותר חריפים. החומרים הללו לעתים אינם מתפרקים במהירות, הם מרעילים יצורים מועילים בגן ובסופו של דבר מגיעים גם למי התהום שלנו".
ובכל זאת, מה עושים, למשל, עם המנהדר התוקף את עצי ההדר? פנינה מזכירה שיש חומר הנקרא "נימיקס", חומר טבעי שמופק מעצי איזדרכת הודית וכי צריך לטפל בעיקר בעצים צעירים. בעצים גדולים אין צורך לטפל אלא אם כן העץ נפגע באורח אנוש. אבל אם מטפלים ב"נימיקס" - חשוב לעשות זאת מדי שבוע. וזוהי התנהלות אופיינית להדברה מן הסוג הזה - אין "זבנג וגמרנו" אלא הדברה מתונה, החוזרת על עצמה כמה פעמים ובעת הצורך אף לעתים תכופות. יש לציין אמנם שחומרים מסוימים המופקים מצמחים (כמו נימיקס) הם חומרים רעילים אך הטענה היא שהיותם ממקור טבעי מאפשרת לטבע לפרקם מהר יותר.
עם זבובי הפירות וזבוב הים התיכון היא מתמודדת בעזרת לוחיות צהובות ורשתות. הרשת אולי איננה כל כך אלגנטית אבל היא יעילה ביותר. היא גם איננה זולה, אבל ניתן להשתמש בה שוב ושוב. עץ האפרסק הפרטי של פנינה מניב יבול נהדר תחת רשת של 17 מש - רשת צפופה ובלתי חדירה לזבובי פירות. אמצעי יעיל נוסף של פנינה להדברה מונעת בעצי פרי נשירים הוא לרכוש זנים מבכירים שנותנים פרי ממש בתחילת העונה, לפני שהמזיקים מספיקים להתנפל עליהם (למשל, נקטרינה מזנים 188 ו- 5/15 וכן שזיף מזן 'מטלי', גפן 'סופיריור לבן' או 'יערה אדום', אפרסק 10 GE87 אפרסמון 'גירו', רימון 'עמק').

מזיקים במדשאות
ומה באשר למדשאה – כמו זחלי עשים דוגמת פרודניה, לפיגמה, אגרוטיס ושותפיהם? גם כאן פנינה לא נכנעת. כאשר זן הדשא מתאים לתנאי האור במקום והמדשאה מושקית ומכוסחת באופן סדיר – הסיכוי שתיפגע קטן.
בכל מקרה, אם מופיעים זחלי עשים במדשאה, כדאי להשתמש בחומר ידידותי לסביבה הנקרא "ביו-טי פלוס" (שפעולתו מבוססת על פטריה התוקפת חרקים). לצערה של פנינה קל וזול יותר לאנשים לפזר דיזיקטול בשפע מאשר לטפל במדשאה באופן סדור.

הדברת עשבים אקולוגית
אם הגינה מוקמת בחודשי הקיץ החמים (יולי-אוגוסט), מבצעת פנינה חיטוי סולרי של הקרקע (ניקוי הקרקע מעשבים על ידי חימומה בעזרת קרינת השמש). בעונות האחרות הדברת העשבים נעשית בעקירה ידנית. צמחי יבלית עקשניים מקבלים טיפול הגון בעזרת קלשון.

ושוב – רפואה מונעת
קצב הצימוח בגנים של פנינה מרשים למדי אף על פי שהם אינם מדושנים באופן שוטף. לדידה, סוד העניין בשלושה כללים: האחד, הקפדה מראש על קניית שתילים באיכות טובה ורק במשתלות ברמה גבוהה, שבהן השתלן גם אחראי לטיב שתילים שהוא מוכר. הכלל השני - הימנעות מצמחים רגישים ומזנים מפונקים. והכלל השלישי - הקפדה על הצנעת כמות גדולה של חומר אורגני בהכנת הקרקע (כ-30 קוב לדונם כלומר 30 ליטר למ"ר). היא גם דואגת שהקומפוסט יהיה מאיכות גבוהה מאוד, כזה שעובר את הבדיקה של הארגון לחקלאות אורגנית. בעיניה ההמלצה של הארגון לחקלאות אורגנית חשובה ומהימנה. עם זאת, היא גם לוקחת לפעמים דגימה למעבדה של משרד החקלאות. הבדיקה אינה זולה אבל כך היא יודעת בדיוק איזה חתול יש לה בשק.


קלטור וגירוף - לא
פנינה איננה חוזרת ומצניעה קומפוסט בגינה מדי שנה ומסבירה: "אני לא מקלטרת בגינות שלי. כל החומר האורגני - עלים ופרחים וגם עשבים רכים עקורים - נושר ומתפרק לאט לאט לתוך הקרקע. יבואני המפוחים ושואבי העלים לא יאהבו זאת אבל המוצרים הללו מסמלים בעיני גישה פסולה. גירוף הקרקע וסילוק העלים מן הגינה משאיר אדמה חשופה, המתייבשת בשמש והופכת לאטומה. אם הם רוצים מפוחים שישתמשו בהם בשבילים וברחבות מרוצפות. אני מנסה לחנך את הגנן ואת הלקוח שהמפוח עושה שמות בקרקע של הגינה".

ניהול מיומן
יש אנשים הסבורים, אולי בגלל שימור נשורת העלים, ההימנעות מהדברה היסטרית, הניסיון לחסוך במים וכו', שגנים אורגניים מטופחים פחות מגנים רגילים אבל פנינה איננה נבהלת מהתאור הזה. גן אורגני בעיניה איננו גן מוזנח. להיפך, הוא גן שדורש ניהול מיומן פי כמה של סביבת הצמחים. ניהול כזה אין פירושו לגרף, לנקות ול"לקק" את הגן, לסלק כל עלה יבש ולהילחם מלחמת חרמה בכל כנימה וכנימה, אלא לדעת מה לשתול והיכן כדי שהצמחים ישגשגו בכוחות עצמם; ללמוד לחיות עם מזיקים כדי שהאויבים הטבעיים יוכלו להתקיים גם כן; לשמור על קרקע פורייה ודשנה על ידי מיחזור חומרים אורגניים שממילא נמצאים במקום. נשורת העלים, לדידה, גם מהווה חיפוי טבעי, שהוא כידוע מונע הצצת עשבים, שומר על לחות וחוסך מים.

מגן רגיל לגן אורגני
איך משכנעים אנשים לעבור לגינון אורגני-אקולוגי? פנינה מספרת שאליה מגיעים בשיטת "מפה לאוזן". מי ששמע עליה יודע מראש שהיא עובדת בשיטה אורגנית ואם זה לא לטעמו, מראש הוא לא יפנה אליה. ומה קורה כשהיא מגיעה לגן שלא היה מטופל כגן אורגני? אין ספק שבמקרה כזה מעורב בעבודה גם תהליך חינוכי. הרבה שכנוע והרבה הסברים.
הנקודה החשובה, בעיני פנינה, היא שבהיעדר דישון אינטנסיבי בעזרת משאבת דישון (שפירושו פמפום תמידי של הצמחים בדשן, הגדלת קצב הצימוח והכפלת כמות הגיזומים) יש להקפיד הקפדה יתרה על תנאי הגידול של הצמחים. הדישון האינטנסיבי מהווה לעתים פיצוי על תנאי הארה שאינם אידיאליים או על כך שהצמח מפונק מאוד. לכן, דבר ראשון היא בודקת שכל צמח אכן שתול במקום הנכון מבחינת תנאי ההארה והיא משתדלת להיפטר מצמחים מפונקים במיוחד. אחר כך היא מתחילה בעבודת סניטציה ועיצוב שפירושה לא פעם קודם כל הפרדת כוחות - הפרדה בין צמחים שהסתבכו זה בזה כדי לתת מרחב מחיה לכל צמח לפי גודלו. בצמחים מסוימים צריך גם לדלל את נוף הצמח כדי לאפשר חדירת אור שמש לתוכו.
בשלב הבא היא מצניעה חומר אורגני. כיוון שהגינה כבר שתולה, אין ברירה אלא לעבוד בזהירות עם קלשון - עבודה קשה אבל הכרחית. את הקומפוסט היא מצניעה בעבודה קשה עם קלשון לפחות לעומק של 30 ס"מ. אם השטח שתול היא דואגת לפזר את הקומפוסט מלמעלה כדי שהגשם ייעשה את העבודה. גם אם לא נשתלים צמחים חדשים, היא בודקת את מערכת ההשקיה הקיימת ומוודאת שהיא תקינה ועובדת באופן נכון ויעיל.
לאחר שהתבססו, מושקים הגנים שלה פעם בשבוע, למעט קווי ההשקיה המשקים עונתיים ומיכלים. אחרי החורף, עצים לא מקבלים מים עד מאי וצמחים עשבוניים - עד אפריל, אלא אם כן שוררת בצורת. יש, כמובן, מקרים אחרים כמו, למשל, כאשר הגן בנוי על קרקע חולית לגמרי או כאשר הגן נמצא קרוב מאוד לים.

חטאים קטנים
לסיום אני שואלת את פנינה אם אין לה חטאים קטנים להתוודות עליהם. היא מודה, שלעתים בעלי הגן אינם מוכנים לוותר על צמח אירופי בתכלית אבל אז היא מוצאת את התנאים הטובים ביותר עבורו בגן וגם מיידעת את המבקש שהצמח מפונק ועתיר טיפול.
ה"חטא" הכי גדול שלה הוא שלעתים היא נאלצת להשתמש ב"ראונד-אפ" כדי להתמודד עם עשביה רב-שנתית עקשנית כמו גומא הפקעים (סעידה). אבל היא ממעטת להשתמש בחומר הזה כי השימוש בחיפוי מסייע לה במלחמה נגד עשביה.

פיקוח מתמשך
פנינה עשתה לה מנהג, בתיאום עם הלקוחות, להמשיך ולפקוד את הגינות שתכננה. היא מפקחת על אחזקת הגינה ומנסה לשמור הן על התכנון המקורי והן על המשך האחזקה בשיטה ידידותית לסביבה. כיוון שהיא נוהגת לעבוד עם גנן קבוע, הדבר מתאפשר, לפעמים פחות ולפעמים יותר. במקרים משמחי-לב במיוחד, בני הבית נשבים בקסם השיטה ושיתוף הפעולה מוליד אפילו הכנת קומפוסט מתוצרת עצמית של הגינה.

לכתבה על צמחים מקיימים שיודעים לשרוד בתנאי יובש ובתחזוקה מועטה