גם אתם יכולים להפיק צבעים מצמחים. תקצו בגינה הביתית מקום לצמחי צביעה מיוחדים. אם אין לכם גינה - אל תדאגו, גם צמחי תרבות וצמחי הבר יכולים להניב צבעים נפלאים בסיר הצביעה.

כתבה: יונית קריסטל – לומדת ומלמדת מלאכות מסורתיות ועתיקות, לשם שימור הידע הנעלם

צמחים רבים אוצרים בתוכם סודות נפלאים. אנו מכירים כמובן צמחי מאכל רבים, צמחים המשמשים להכנת משקאות, לתבלין, למרפא, עצים לבניה ולהסקה, צמחי סיבים להכנת חבלים ולבוש. בעבר, גם צבעים הפיקו מן הצומח.
משך אלפי שנים הטבע סיפק את חומרי הצביעה – לשטיחים, ללבוש, לציורים. באופן כללי צבעים שמקורם במינרלים אנאורגניים שימשו לציור על חומרים שאינם אורגניים, וצמחים או בע"ח (כמו חלזונות ימיים וכנימות שהיו המקור לצביעת התכלת,הארגמן והשני. צבעים אלו היו יקרים ונדירים יותר מן הצבעים שמקורם בצומח) שימשו לצביעת חומרים אורגניים. צמחים מסוימים טופחו וגודלו במיוחד כצמחי צביעה, והתוספת "טינקטוריה" בשמם הלטיני, ו"הצבעים" בשמם העברי מעיד על כך. (פואת הצבעים, רכפת הצבעים, קורטם הצבעים וכ"ו) גם המשנה מזכירה צמחים אלו, וההלכה היהודית מתעסקת בשאלה אם מותר להשתמש בהם בשנת שמיטה, כיוון שהיו גידול חקלאי מן המניין.
הצביעה בצמחים דרשה ידע והתמחות. בגד צבוע היה יקר יותר מבגד שאינו צבוע, ובעל המלאכה המומחה שמר את סודות מלאכתו לעצמו. אמנם, צמחי בר רבים יכולים לתת לנו בסיר הצביעה גווני צהוב ירקרק ובז', אבל לצבוע באדום, כחול, ירוק עז וסגול – זה כבר עניין לא פשוט.
גילוי הצבעים הסינטטיים לפני כ-150 שנה איפשר להפיק צבעים עזים בזמן קצר ובמאמץ מועט, ועד מהרה הצביעה הטבעית, על הידע הרב שבה נזנחה.
לפני 19 שנה התחלתי לעשות ניסיונות בצביעה טבעית. מאז ועד היום הפקתי צבעים מעשרות צמחים שונים. התחלתי בצביעת צמר ומשי, חומרים הנצבעים בקלות יחסית, ואחר כך ניסיתי גם כותנה ופשתן, שצביעתם מסובכת וארוכה יותר. בצבע הטבעי יש משהו חי, והגוונים המתקבלים נראים רכים, נעימים לעין, ולא מוחלטים. הם תמיד משתלבים זה בזה באופן הרמוני. בדרך כלל העדפתי צמחים מקומיים, שיכלתי לאסוף או לגדל בעצמי.


אטריות שנצבעו

הצביעה בצמחים קושרת אותנו לטבע, לאדמה, ולעונות השנה. בעלי גינה יכולים להקצות בגינתם מקום לצמחי צביעה מיוחדים. אבל גם צמחי תרבות "רגילים" וגם צמחי הבר שנחשבים "עשבים שוטים" יכולים להניב צבעים נפלאים בסיר הצביעה. (מרקולית, מיני גרניום בר ומקור החסידה, טיון דביק –כל אלו נותנים צהובים-ירוקים יפים)

חומרים צבועים 'טבעית'

תהליך הצביעה בצמחים ארוך ומורכב הרבה יותר מאשר הצביעה באבקות סינטטיות, אבל הסיפוק גדול יותר, התוצאות מעניינות יותר, והרעילות – כמעט תמיד נמוכה יותר- לנו לאדמה ולמים.
(צביעה כימית יוצרת זיהום סביבתי ברור. הצביעה הטבעית אינה בהכרח "לא מזהמת", אבל בידינו הברירה והאחריות – באילו חומרים להשתמש, ולאן לשפוך את השאריות. חלק מן החומרים בהם משתמשים מועילים לצמחים וניתן למהול את השאריות ולדשן בהן את הגינה.)
הרבה גורמים משפיעים על הצבע שמתקבל – מקור המים בהם אנו משתמשים, החומר ממנו עשוי סיר הצביעה שלנו, העונה בה נקטפים הצמחים, וכמובן – האדמה בה גדלו.
כל זה גורם לכך שקשה לחזור על אותו הגוון במדויק,וקשה לצפות מראש מה בדיוק נקבל. תמיד יכולות להיות הפתעות, ולא פעם קרה לי שציפיתי, בעקבות ניסיונות העבר לקבל כתום, אבל באופן מפתיע קיבלתי חום...

צמחי הצביעה נחלקים לשלוש קבוצות:

  • צמחים לצביעה ישירה
    צמחים אלו יעבירו את צבעיהם לחומר הנצבע בבישול פשוט. כלומר – אפשר להכניס לסיר את הצמח ואת החומר אותו רוצים לצבוע, לכסות במים, לבשל, ו... יש לנו חומר צבוע בצבע עמיד ויציב.
    לצערנו זוהי קבוצה קטנה של צמחים. מי שנמנה עליה למשל הוא הרימון, אגוז המלך ואגוז הפקאן, ומיני אקליפטוס מסויימים.

  • צמחים לצביעה בעזרת "צרבן"
    הצבעים בצמחים אלו נזקקים לחומר עזר על מנת להיקשר אל החומר הנצבע. חומר זה מכונה "מורדנט" (מלטינית – לנשוך. בעברית תרגמתי "צרבן") הוא נקשר אל הסיבים של החומר הנצבע והצבע נקשר אליו. רוב המורדנטים הם מלחי מתכות כמו מלחי אלומיניום, נחושת, ברזל ובדיל.
    מרבית הצמחים שייכים לקבוצה זו.

  • צמחים לצביעת חיזור- חימצון
    הצבע של צמחים אלו אינו מסיס במים, וצריך למצות אותו בתהליך תסיסה, תוך שליטה במידת החומציות של הנוזל.
    הצבע מתקבל רק לאחר חשיפת החומר הנצבע לאוויר, והתחמצנותו. על קבוצה זו נמנים האינדיגו והתכלת הצורית. הצבעים המתקבלים הנם יפים ויציבים במיוחד.

תהליך הצביעה באופן כללי ( עבור צמר או משי)

בשלב הראשון - יש לצרוב את החומר הנצבע על ידי בישולו בצרבן הנבחר.
השלב השני - בישול או השריית הצמח – עם או בלי החומר הנצבע. ההחלטה על כך תלויה בצובע\ת.למשל – אם חלקיקי הצמח עלולים להסתבך בחוטי הצמר, עדיף לבשל את הצמח בנפרד, ואת הצמר לבשל בנוזל המסונן. משך הבישול תלוי בצמח ובגוון הרצוי.
השלב השלישי – קירור במי הצביעה ושטיפה יסודית של החומר הנצבע, או – שינוי הצבע על ידי "משנה צבע", שיכול להיות אחד ממלחי המתכת שהוזכרו קודם או חומר המשפיע על חומציות המים.
לתיאור כללי זה יש יוצאים רבים מהכלל, אבל עבור הצובע\ת המתחיל\ה – אפשר להתחיל בכך. את הניסיונות הראשונים אני ממליצה לעשות עם קליפות רימון (הקליפות יכולות להיות יבשות או טריות ללא הפרי) או קליפות של אגוזי פקאן או מלך. (הקליפות הירוקות, הרכות).
הצבענים בצמחים אלו חזקים וישירים. שימו בסיר עם מים קליפות (במשקל של לפחות חצי ממשקל החומר הנצבע) השרו את מה שברצונכם\ן לצבוע, והוסיפו לסיר. הביאו לסף רתיחה, ושמרו על מצב זה כחצי שעה. צפו בתוצאות, ו...תיהנו.
בהצלחה!

בסופו של דבר תמיד קיימת השאלה אם הצבע יציב. ובכן, לאחר ששטפנו היטב במים, ולפעמים גם בסבון (מה שעשוי לשנות את הצבע אם הוא רגיש לשינוי חומציות) רב הסיכויים שהצבע הנשאר יהיה עמיד בכביסה עדינה ביד.
יציבות באור השמש היא בעייתית יותר, ולא לכל הצבעים אותה עמידות. יש, באמת, שדוהים לאחר זמן לא רב, ומרבית הצבעים ידהו משך הזמן באור שמש חזק. דבר זה נכון גם לצבעים הסינטטיים. אני לובשת בכל חורף אפודה שסרגתי לפני 15 שנים מצמר שצבעתי אז. אמנם יש הבדל בין צדה הפנימי, שלא ראה שמש, לצידה החיצוני, אבל היא עדיין צבעונית ויפה.

לקריאת כתבה בנושא שתילת צמחי בר ושילובם בגן הנוי הקליקו.