נוכל להפיק תועלת רבה מצמחי תבלין, מרפא ובושם. נגדל אותם במיכלים, ונניח אותם במקום מנותק מן הקרקע, מקורה, כמו פטיו, מרפסת, אדן חלון, או בסלסלות תלויות באחד מחדרי הבית. באיזה מיכלים כדאי לבחור?

כתבה: אלומה גלזר-דותן

קישור לצפייה בדוגמאות של אדניות שתילה

המיכל

ראשית עלינו לבחור במיכל מתאים לגידול. ניתן לבחור בכל סוג של מיכל שיתאים לצורכי הצמחים שיגדלו בו, מעציצים ואדניות פלסטיק או חרס שניתן למצוא במשתלות, ועד למיכלים ממוחזרים ממה שיש בבית כמו קופסאות פלסטיק, קופסאות פח, קופסאות קלקר, כלי חרסינה ישנים או ארגזי עץ. כאן המקום לתת דרור לדמיון.

חשוב שנפח הכלי יתאים לגודל הצמח הגדל בתוכו – לא גדול מדי, ובטח לא קטן מדי, בעל מפתח מספיק רחב שיאפשר התפתחות הצמח ויקל על הטיפול בו. בתחתית המיכל חשוב שיהיו פתחי ניקוז, בקוטר 1 ס"מ לפחות. פתחי הניקוז חשובים להצלחת הגידול במיכל, בכך שהם מאפשרים ניקוז עודפי מי השקיה מן המיכל. לשם כך יש להניח מתחת למיכל כלי שטוח לקליטת עודפי המים.


 

מצע הגידול

כמצע לגידול הצמחים במיכלים ניתן להשתמש במצעי הגידול המוכנים המצויים במשתלות, המכילים תערובת המאפשרת עיגון טוב של הצמח, תאחיזת מים טובה, איוורור של המצע וחומרי דישון כימיים. למי שחשוב לגדל צמחי תבלין, מרפא ובושם ללא דשנים כימיים, והדבר מתאפשר, יש להכין תערובת המכילה כמויות שוות של כבול, קומפוסט, וורמיקוליט או חול. מדי פעם במהלך עונת הגידול להעשיר את המיכל בקומפוסט נוסף.
לפני מילוי המיכל במצע יש לשים בתחתיתו שכבה של אבנים – טוף, חלוקים או שברי חרסים. שכבה זו תורמת לאוורור המצע וניקוז המים מן במיכל.
הצמחים כאמור, ניתן לגדל במיכלים מגוון של צמחי תבלין, רפואה ובושם - עשבי תיבול עונתיים, עשבי תיבול רב-שנתיים, צמחי תבלין רב-שנתיים ואף שיחים גדולים יותר. ניתן לגדל אותם במיכלים נפרדים או ליצור שילובים של מספר צמחים במיכל או אדנית אחת.
כאשר משלבים מספר צמחים במיכל אחד יש להקפיד שבאותו מיכל יהיו צמחים בעלי דרישות מים דומות. הצמחים המומלצים הם עשבי תיבול למיניהם כמו "פטרוזיליה" – פטרוסלינון הגינה, "שמיר" – שבת ריחני, "כוסברה" – גד השדה, "עירית" – שום העירית, "ארגולה" – בן חרדל מצוי, "רוקט" – טוריים מצויים, או "רשאד" – שחליים תרבותיים. צמחים אלה זקוקים להשקיה תדירה, ניתן לגדל רק מין אחד באדנית, כך שיהיו ממנו מספר רב של פרטים, או לשלב ביניהם באדנית אחת. נענה מומלץ לגדל באדנית נפרדת, בשל התפשטותה המהירה על-ידי שלוחות, וצריכת המים הגבוהה שלה.

מרווה

צמחים נוספים הם צמחי תבלין הזקוקים להשקיה אחת למספר ימים, כמו "אורגנו" – אזובית האוריגנום, "מיורן" – אזובית תרבותית, "טימין" – בת קורנית מצויה, "טרגון" – לענת הטרגון, "עשב לימון" – רב-זקן לימוני, מליסה, צתרה ועוד. כמו-כן כדאי לגדל קבוצה של צמחי תבלין, מרפא ובושם חסכנים במים כמו "זעתר" – אזוב מצוי, זוטה לבנה, "גרניום" – פלרגון חריף, מרוה – רפואית או משולשת, "רוטה" – פיגם, רוזמרין רפואי. צמחים אלה ניתן לשים במקום החשוף יותר לקרינת שמש. במיכלים גדולים יותר ניתן לגדל "עלי דפנה" – ער אציל, הדס מצוי, "שיבא" – לענה שיחנית, ועוד.
עוד כדאי לגדל במיכלים, פקעות כרכום, שמצלקות פרחיו, ניתן יהיה להפיק את תבלין הזעפרן. לגידול כרכום מתאים מיכל עץ רחב, ולא כל-כך עמוק, ומצע גידול שמחציתו חמרה ומחציתו תערובת קומפוסט וחול.

לקריאת כתבה בנושא שתילת ירקות קיץ לחצו כאן.