שמירה על מספר עקרונות של השקיה ודישון, ישפרו את מראם של הצמחים גם בתקופה הקרה של השנה ויגבירו את חיוניותם לקראת האביב.



כתב: אגר' יוני אוסרוביץ, מנהל מקצועי, טוף מרום גולן


בעונת החורף, בעיקר באמצעיתה, מרבית הצמחים באדניות ובעציצים נראים רע. צמיחתם של צמחי נוי שמקורם באזורים חמים (למשל- מיני הדקלים) נעצרת לחלוטין והם אף מצהיבים, אך יש מינים אחרים שצומחים היטב גם בחורף, בעיקר לאורך מישור החוף ובדרום הארץ. שמירה על מספר עקרונות של השקיה, ובעיקר של דישון, ישפרו את מראם של הצמחים גם בתקופה זו של השנה ויגבירו את חיוניותם לקראת האביב.

קודם כל ניקוז
לעתים, אירועי גשם יכולים להיות חזקים וממושכים. כשלים במערכת המנקזת אדניות בנויות יגרמו לעודפי מים ולרקבונות קשים.
על כן, כדאי לבדוק שפתחי הניקוז חופשיים מעלים ומלכלוך אחר. עציצים או כדים היושבים בתוך תחתית אוספת מים יסבלו גם כן. בעונה זו, עם סיום אירוע גשם, מומלץ לנקז את המים מתוך התחתית, והיכן שניתן כדאי לוותר עליה כליל.

בכל זאת, השקיה

למרות הכתוב בפסקה הקודמת, ולמרות שהנטייה הטבעית היא לא להשקות כלל, עלינו להיות ערים לעצירות גשמים שהפכו לתדירות יותר בשנים האחרונות.
לעתים, עלולים לעבור מספר שבועות בין אירוע גשם אחד למשנהו. לצמחים השתולים בקרקע בית שורשים נרחב, המנצל את מאגר המים בין אירועי הגשם. באדנית, נפח המים הזמינים קטן ואותו יש להשלים מפעם לפעם. תשומת לב נדרשת גם לאדניות הנמצאות תחת גג (למשל במבואות של בנייני מגורים), אשר בפועל כלל אינן מנצלות את הגשם היורד.
צמחי בית הממוקמים בחדרים מוסקים נוטים להתייבש, יש להרחיקם ממקור החום ולהשקות בתדירות קבועה. כאשר משקים יש להביא לנגירה מלאה כמו בכל עונה בשנה.

דישון חורפי
מי גשם הם מים מזוקקים שכמעט ואינם מכילים מלחים מומסים. בסיומו של אירוע גשם, ריכוזם של חומרי ההזנה במצע הגידול יורד עד מאוד, ובעיקר ריכוז החנקן.
חלק מהמינים, ובמיוחד אלו שצמיחתם הטבעית היא חורפית (כמו סיגל אמנון ותמר, מיני קלרקיה [גודטיה], גרמית שיחית, שיחים על גזע כמו סיזיגיון מכבדי, סולנום רנטונט [ליסיאנתס], הדס מצוי וכדומה) יגיבו היטב לדישון לאחר גשם, במיוחד לדשן חנקני כמו גופרת אמון.
שימוש בדשנים מורכבים (כמו 7.3.7 נוזלי או 20.9.20 מוצק) המשמשים אותנו במהלך כל השנה, טוב גם כן. מינים הצומחים בחורף נדרשים לדישון רציף בריכוזים גבוהים מהמקובל בקיץ.
זאת מפאת זמינותם הנמוכה יחסית של חומרי ההזנה ומנת המים הקטנה יותר לה אנו מוסיפים את הדשן. לדוגמה, אדנית המדושנת בקיץ בריכוז של 1 ליטר דשן נוזלי לקוב מים (או 10 סמ"ק דשן בדלי שנפחו 10 ליטר) תגיב היטב לריכוז של ליטר וחצי (15 סמ"ק בדלי מים) בחורף ולעתים אף יותר.
עוד אפשרות המתאימה במיוחד לעציצים ולאדניות חוץ, היא הוספה של "דשן בשחרור מבוקר" לטווח שחרור של שלושה עד שישה חודשים. שחרור רציף של חומרי הזנה משקם את ריכוזם תוך מספר ימים אחרי אירוע גשם ויכול לבוא במקום הוספת דשן נוזלי.
דרך כלל, מצעי גידול הנמכרים במשתלות מכילים כבר דשן, אך בתקופה זו מומלץ להוסיף עוד, אם בערבוב במצע לפני השתילה (עדיף) או באדנית עצמה. אפשר ליצר חורים במצע (עם האצבע או בעזרת מקל) ולהוסיף גרם אחד של דשן (כ- 30 גרגירים) לכל ליטר נפח עציץ. לעציצי 12 נוסיף כחצי גרם, בעציצי 18 (3-4 ליטר) נבצע מספר חורים ובכל אחד גרם דשן.
יש לשים לב כי דשן המוסף בחורף אינו מכיל אוראה מפאת זמינותה הנמוכה מאוד בתנאי קור וגשם. כמו כן נביא בחשבון שדשנים המוספים כיום, בחורף, יתפרקו מהר יותר לקראת האביב, עם עליית הטמפרטורות.

מצע גידול
רוב מצעי הגידול הנמכרים במשתלות מיוצרים באופן שמתאים לעונות החמות. במקרה של העתקת עונתיים של חורף מכוסית לעציץ או קערה, רצוי להוסיף למצע שבשק עוד 10% טוף גס (4-8 מ"מ) לשיפור הניקוז תוך הוספת משקל ויציבות.
בהתייחס לאדניות או למשטחי גידול הבנויים על גגות, מומלץ להגדיל את השימוש במצעים המכילים גם 20-30 אחוז חומרים אורגניים (בדרך כלל כבול, קוקוס וקומפוסט) בנוסף על הבסיס המינרלי (טוף, אפר פחם) ולהגדיל בכך את נקבוביות המצע, את יציבותו הכימית וכן את קיבול חומרי ההזנה.

לקריאה על עקרונות השקיה יעילה