כתבות מידע
אינדקס
כללי
 
 
 

הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים

ירושלים של מעלה היא סמל וחלון וירושלים של מטה היא חיי יומיום, בתי אבן וסמטאות צרות, שוק צבעוני והומה - עיר לכל דבר ויש בה במרכזה גם ריאה ירוקה, הראויה מאוד לביקור - הגן הבוטני האוניברסיטאי שבגבעת רם, החוגג 50 שנה להיווסדו
 
האגם והמסעדה בכניסה לגן. צילום: נורית חרמון
האגם והמסעדה בכניסה לגן. צילום: נורית חרמון

יותר מכל הירוק שבעיר הקסומה הזו, מסמל עבורי הגן הבוטני האוניברסיטאי את עוצמתה של ירושלים כצומת גיאוגרפי, פיטגיאוגרפי ותרבותי. בגן זה באה לידי ביטוי גדולתו ויכולתו של האדם לשמר, לאסוף וללמוד את אחד המרכיבים החשובים ביותר לקיומנו האנושי - הצומח לאוהבי הצומח והגנים, הרי שהגן הבוטני בירושלים כמוהו כמוזיאון פתוח, שחדריו הם חלקות הצמחים השונות ועובדיו הם האוצרים.
ירושלים היתה עודנה מקום מפגש לתרבויות רבות ולדתות שונות, כבמהלך אלפי שנות קיום האנושות במזרח התיכון. בעבר, נפגשו בה נוודי המדבר עם תושבי הקבע העירוניים, והיום היא מקום מפגש בינלאומי, אנושי, דתי וחומרי על כל המשתמע מכך.
כידוע לאורך שנות ההיסטוריה, מפגש של נופים, אקלימים ואנשים שונים יוצר גם מפגש בין חברות צמחים שונות. ומי שיורד לעומקם של דברים, יכול ליצור את הקשר ההדוק בין תרבות הצומח לאיפיוני תרבויות ודתות.
ירושלים, יש בה אקלים רב-ניגודים: מכיוון שהיא גובלת במדבר, מתקיימים בה אפיוני אקלים מדברי כהבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ולילה ובין קיץ לחורף; הפסגה עליה פרושה העיר, יש בה גובה מתאים לחורפים מושלגים אפיונים אלו מאפשרים לצמחי מדבר יובשניים לצמוח בה, לצד אחרים הזקוקים לקור ולמים. זאת גם הודות לאדמה הכבדה והמסולעת שאוצרת מים הודות למיקרו אקלימיים השוררים במפנים המוצלים שבמדרונות צפוניים. הרכס שעליו יושבת ירושלים הוא הגבול הפיטוגיאוגרפי הדרומי של הצומח הממוזג הצפוני, כמו גם הגבול הצפוני של הצומח הטרופי הדרומי. רכס זה הינו גם הגבול המזרחי של האזור הים התיכוני.
כל אלה יוצרים בירושלים בית גידול מיוחד למגוון עצום של צמחיית בר. צמחים מהאזור הים תיכוני כאלת המסטיק, אורן ירושלים ולוטם שעיר צומחים בחברותא עם צמחיה מהאזור האירנו-טורני כדוגמת עצי עוזרר ושקד וצמחים מהאזור הסודני כמו רכפתן מדברי.
בפסגות ההרים שמסביב לירושלים אפשר למצוא מרווה רחבת-גביע שהיא נציגה של האיזור האירו-סיבירי, לצד צמחי בצל ופקעת כחלמונית גדולה שבאה מאזורים ערבתיים יובשניים.

ההתחלה וההמשך

עוד בימי טרם קום המדינה למדו על מגוון צמחי עצום זה גדולי הבוטנאים בארץ. בעמדם על עובדה זו, הבינו שבית גידול צמחי בר רחב כזה יכול להיות גם בית גידול מצוין לצמחים שונים מרחבי תבל כך נהנה רעיון הקמת גן בוטני לאקלום צמחים מרחבי עולם, למחקר ולשימור. הגן הוקם תחילה בקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים, בשנת 1931. לאחר מלחמת העצמאות, נותק הר הצופים ממדינת ישראל וב- 19554 , כשהחלה הקמת קריה אוניברסיטאית בגבעת רם, הוחלט גם על הקמת גן בוטני חדש.

הגן עבר במהלך שנות קיומו שינויים רבים, ביניהם הוצאתו ממתחם האוניברסיטה והקמתו כיחידה נפרדת במיקומו הנוכחי (ראו מסגרת). תוואי קרקע המקורי, שהיה ערוץ יבש וטרשי דל קרקע, המצוי מדרום-מזרח לגבעת רם, הפך במשך שנות קיומו לגן גדול, ירוק ופורח, רב עניין ובעל היבטים רבים החשובים לעיר ולהוויה הישראלית כולה.

היבט אחד הוא היבט המחקרי-מדעי, הפועל לקיום בנק גנים חי ושימור צמחים בעלי חשיבות בוטניות ואתנו-בוטנית, שימור ומניעת הכחדת צמחים הנעלמים מנופי הארץ עם השינויים האורבניים החלים בה. כמו כן נעשים במסגרת המחקר המדעי סקרים שונים לצמחי בר מקומיים בעלי פוטנציאל לייצור מוצרי תועלת.

היבט שני הוא ההיבט האקולוגי. הגן הוא ריאה ירוקה ענקית, החשובה כל כך לאדם ולחי במתחם אורבני גדול זה.
היבט שלישי, שנוצר עם השנים, הוא היבט החינוכי והתרבותי. בפעילויות הגן הבוטני מהווה מנוף ללימוד שמירת נוף והסביבה. הפעילות החינוכית הנערכת בגן הבוטני מיועדת לכל הגילים, מילדים צעירים מאד ועד בוגרים. נערכות כאן סדנאות יצירה ולמידה, התנסויות שונות והתבוננות בטבע. בעשור האחרון מתקיימים גם לימודי גננות מקצועיים וכן פעילה בגן חווה חקלאית שבמסגרתה יש משתלה המספקת את צורכי הגן ונותנת כלי לימוד לתלמידים.

היבט רביעי הוא ההיבט הגנני-יערני - אקלום צמחים לצרכי גינון ויער. לימודי גננות, צפייה ממושכת בתוצאות האקלום וההדגמה ובקשר של הצמח אל מוצאו - כל אלה מעידים על חשיבותו העצומה של הגן הבוטני לתרבות הצומח והגינון. בחינת צמחים חסכניים במים נעשית גם היא בגן, והלקחים המופקים ממנה עוברים ליישום בגננות ובייעור.

מבחינה גננית יכולים אנשי המקצוע והגננים החובבנים לפגוש כאן צמחים חדשים, בעיקר את אלו המתאימים לאזור הר. לחובבי הגיאופיטים, גם אם אינם עוסקים בגננות מקצועית, יש כר נרחב לצפיה באוסף הגיאופיטים הנהדר הקיים בגן, הכולל מינים רבים שמוצאם מאזורי אקלים שונים, בהם גם נדירים ואנדימים בישראל - חלקם עמדו בסכנת ההכחדה וניצלו הודות לבית מחסה מצוין זה.

הקשר האנושי

בעיניי, המרתק מכל הוא הקשר האנושי שבין הגן לאדם.
התרחשויות שונות בגן יוצרות קשר נפלא בין הקהילה והגן. תופעת ההתנדבות וההרתמות של חברי אגודת ידידי הגן הבוטני היא דוגמא ומופת ליכולת של קהילה לקדם פרויקטים חיוביים. מדי יום אפשר לראות מתנדבים מכל רובדי האוכלוסייה, סטודנטים ישראלים ומארצות תבל צעירים ומבוגרים, עובדים בחלקות הגן בגינון או עוסקים בהדרכת קבוצות מבקרים. בליל השפות הנשמע כאן ערב לאוזן מאין כמוהו, במיוחד בימים אלו. כאן אתה פוגש אנשים שאכפת להם.

קשר בין הגן לאדם כולל גם סיורים לימודיים-בוטניים וסיורים בדגשים מגוונים.
קיום תערוכות אמנות שונות הקשורות לטבע ולצומח, מחזק את הקירבה לתרבות הצומח לא פחות מערוכת סחלבים הנערכת מדי שנה וסוחפת את המוני החובבים לבקר כאן. גם תערוכת צמחי מרפא שהתקיימה לפני כשנה מטעם אגודת הידידים - הביאה קהל רחב מכל הארץ.
פעילויות ספונטניות כהליכות וקר בגן, בילוי משפחתי בכרי הדשא, ליד הבריכה ובפינות החמד החבויות ברחבי הגן, גם ללא מטרה לימודית כלשהי אלא רק לעונג ולנועם - כל אלה יוצרים תחושה של מוזיאון חי ופעיל. הארוג בחיי הקהילה.

הגן מהווה כר נרחב ורב התרחשויות לעוסקים באומניות שונות. מופעי אמנות כמחול ומיצגים כשהגן מהווה רקע ותפאורה מיוחדים ובאביב. עם פריחת הדובדבן היפני, נערך כאן טקס האביב על ידי בני כת ה"מקויה".

גם לצלמים יש כאן מרחב מואר ומשתנה עם אלמנטים המהווים אתגר לצילום הוא הדין בציירי הטבע המחפשים אחר נופים ופרחים כמודלים לציור. אוריה, אחד הצלמים הרבים המצלמים בגן, אמר לי כשהוא מבטא במילים את מעשי הצילום שבגן: "בשבילי, הגן הוא מקור בלתי נדלה של אור והשתקפויות. כאן אני מוצא צורות שונות של העלה והפרח, גיוון אינסופי לגווני הצבעים, שברירי אור על העלים עם הזריחה והשקיעה, והשתנות מתמדת עם העונות. הגן הפתוח מבוקר מוקדם ועד השקיעה מעניק לי אפשרות להתאחד עם הטבע למרות שאני גר בעיר גדולה, רועשת וצפופה. המעברים שבין העונות ניתנים לתחושה דקה רק כאן בגן, בעיר הם כמעט ואינם מורגשים"

מבנה הגן

הגן יורד במדרונות נטועים וירוקים מגבעת רם. גדרותיו העליונות תוחמות את הקמפוס האוניברסיטאי, מבנהו צר וארוך ומתכנני הגן השכילו לנצל את עומקו לעיצוב צורתו ולשימוש במדרונות ובמפנים על פי צרכי התצוגה הפיטוגיאוגרפים - כמו למשל לשתילת צמחים הזקוקים להצללה או להגנה מרוח.

בחלק העמוק ביותר הוקם אגם נאה, שמתקיימים בו בהרמוניה חיי צומח וחי ומדגישים הרבה מן האפשרויות בתחום זה. אל האגם מתנקזים מי הגשם דרך הערוץ הטבעי, כן מוזרמים אליו מים ממשאבות היוצרות מחזור (סירקולציה) של המים.
האגם מצוי במרכזה של חלקת אירופה, שהיא אחת משש החלקות שמהן בנוי הגן, הערוכות על פי ערכים פיטוגיאוגרפים לתצוגה נכונה של הצומח. על פי הצגה, זו יכול הצופה להתייחס אל צמח בודד בהקשר לתצורת סביבתו הטבעית (עד כמה שאפשר לעומת הטבעי באמת). בכל חלקה יש צמחים מאזור אקלימי מסוים, הנטועים במידת האפשר לפי מאפייני חברות הצומח באותו אזור. כך בחלקת אירופה הממזגת יש נסיון ליצור יער נשיר ממוזג, בחלקת צפון-אמריקה מצוי שדה רב-שנתיים עשבוניים השתולים בצורה טבעית ועוד.
מכיוון שהגן הבוטני האוניברסיטאי בנוי על פי דגם של גנים האמורים להציג את אוכלוסיית הצומח שבעולם, הרי שהוא בנוי על פי חלוקה ליבשות.
שש החלקות מהן הוא מורכב מייצגות את חמש היבשות ובתוך חלקות אלו קיימת תצוגה על פי תת-חלקות, המייצגות את המאפיינים האקלימים והגיאוגרפיים העיקריים של אזורים שונים בתוך היבשות.

החלקות הקיימות בגן הן:פריחתו של עץ הדובדבן היפני. צילם : אוריה תדמור

אגן הים התיכון.

דרום מערב ומרכז אסיה.

אוסטרליה וניו זילנד.

אמריקה הצפונית.

אירופה.

אפריקה הדרומית.

בנוסף, ישנה החממה הטרופית, המייצגת את הצומח באזורים משווניים.

 

בראשיתה של כל חלקה שלט הכוונה והסבר והשבילים המתפתלים בגן יוצרים הפרדה בין החלקות. הצמחים גם הם משולטים אך במידה שאינה מספקת. פרויקט השילוט התקדם רבות בשנה האחרונה, אך עדיין אין הצופה מקבל מידע מושלם על כל הצומח שבגן.
למעשה, כמעט בכל פינה יש נציג או מסר בוטני ממנו אפשר ללמוד על הצומח בעולם ועל הקשרו למקום. כדוגמת ערוגת המסעדה הסמוכה. לאגם, שיש בה המשכיות לחלקות: באיבו של הקיץ החם פורח בערוגה זו בעוצמה מלהיבה עץ הערמון ההודי. דוגמה אחרת היא הערוגה שבמרכז המבקרים, שבמרכזה מתנוסס עץ מטסקוויה שהובא לכאן כמייצג את יערות צפן אמריקה. סביב האגם מדגישים את הנוף האירופאי סוגי אלון עמידים לקור, שדר וערבה, ובאביב נצבעת החלקה בצהוב זוהר מן הפורסיתיה ומרבדים צבעונים של צמחי בצל ופקעת. גם השביל המרכזי. עובר בחלקת אמריקה הצפונית, נוצל להדגמה והוא עשוי כשדירה פורחת ומרהיבה - שדרת עצי מגנוליה כנהוג ברבות מערי אמריקה.
מרבית מקווי המים שבגן מנוצלים להדגמה ובהם שתולים צמחי מים. בקיץ פורחים צמחי נימפיאה בלבן, אדום וצהוב שמעליהן מתנשא בצהוב האירוס הענף.

חברה ים-תיכונית

חלקת אגן הים התיכון היא הקרובה ביותר לארצנו מבחינת ההיבט הגנני הבסיסי המתקיים בה, הן מבחינת תכנון ובעיקר בהרכב הצמחי הקיים בה מזה שנים רבות. הכוונה ביצירת החלקה היתה ליצר חברות צומח ים-תיכוניות - חורשים, יערות מחטניים ועוד. יש כאן חמש תת-חלקות הנפרדות ביניהן במפנים או מתלולים, בהגבהת אדמה ובשבילים צרים מחצץ או מאבן מקומית.
החלוקה ממחישה את אפיוני הצומח שבחבלים השונים של אגן הים התיכון ומדגישה את חברות הצומח הטיפוסיות.
החלקה הוותיקה בגן היא התת-חלקה של צומת מזרח הים התיכון, שהיא החלקה האהובה עלי למרות שנראית זנוחה מעט. חלקה זו ניטעה בשנות ה 70 - ויש בה דגם מפותח של החורש המקומי. האווירה הים תיכוניות מורגשת היטב כשמטיילים מתחת לעצי האלון, האלה וכליל החורש. הגן מדרוני בדומה למדרונות הרי הארץ ובה צמחייה אופיינית. מדרון זה מנקז את הנחל של גבעת רם אל תחתית הוואדי, שם הוא מנוצל לתצוגת האגם.

מצב טופוגרפי זה נוצל לתצוגת הצומח בצורה הטבעית ביותר. מדרון חד בשטח ים תיכוני יש בו טרסות וגדרות מאבנים טבעיות (ראה החקלאות לאורך כל שנות ההיסטוריה בארץ)
המפגש במדרון מדורג עם צמחיה אופיינית מעניק למבקר תחושה של בית וטיול במורדות הגליל או החרמון. רק כאן, למשל, אפשר לפגוש את אדמונית החורש שהוא צמח אנדמי להר מירון. תכנון חלקה זו עשוי על פי קווי הגובה, במקביל לאלו המצויים בטבע. בראש החלקה נטועים צמחי ההר הגבוה. אזור ביניים הוא אזור יער נשיר. אזור נמוך מתחת הוא אזור האלונים ירוקי עד ולאודך הערוץ מצויה צמחיית נחל.
לעומתה, תת-החלקה המטופחת ביותר, שגם בנויה נכון לנוחיות המבקרים, היא חלקת צמחי המרפא והתבלין. חלקה נאה זו מזמינה אליה סיורים רבים, שכן נושא זה פופולרי מאד בשנים האחרונות.

מאפיינים בולטים

מכיוון שאין זה מאמר מדעי על הגן אלא רק הזמנה לביקור בעקבות סיורים חוזרים ונשנים בו, לא יהיה כאן פירוט נרחב של כל המצוי בחלקות - כי הרי אין כמראה עיניים... אך יושם דגש על מספר מאפיינים בולטים, מייצגי חלקות, כמו פריחת החורף המרהיבה במדרונות המציגים את דרום אפריקה. שם חלקת הפינבוס Fynbus שהיא תת-חלקת צומח הכף, מושכת את העין בשונותה מן המצוי בארץ.
בחלקת אוסטרליה וניו זילנד נהדר לטייל בחורף עם פריחות ההדסיים בגווני אדום עזים מלווים במוזיקת זמזום הדבורים.
באמריקה הצפונית אפשר לטייל כל השנה. חלקה יפיפיה זו, שגודלה כ- 20 דונם, פנים רבות לה. מקיצוניות של קוצניות בתת-חלקה של הצומח המדברי של צפון אמריקה שנציגיו כאן הם העצים הקטניתיים כעצי ינבוט Prosopis עדיני המראה אך בעלי קוצים חדים וכושר הישרדות נפלא, דרך ערבות הדגניים ועד פרחי הנוי המוכרים לנו מגינותינו כרודבקיה, גיירדיה, קוראופסיס, מיני חמניות וקיפודנית, ועד נציגים ליערות המחט המפורסמים של קנדה וצפון ארה"ב וליער הנשיר - אלה היערות שעבורנו הם חלום מן הספרים והסרטים כאן בירושלים גדלים יפה ומייצגים אותם עצי הדולב והצפצפה, האלון למיניהו, הליקוידמבר ואדר הסוכר.

גן המים האמריקני, שמייצג בתי גידול ליד מים, הינו אלמנט עיצובי-גנני המושך אליו מבקרים רבים, גם אלו שינם מעמיקים במסתרי הבוטניקה והגננות.
דרום מערב אסיה ומרכזה מיוצגים בגן החל מהצומח של מדבריות החול של מרכז אסיה כאשלים ואשלילים, לענה ופרקרק, דרך צומח כר-קוצי הרי כרתמה, עדעד וקדד ועד ייצוג היער ההררי של מרכז אסיה שנציגיו בגן הם מחטניים כאשוחית, נשירים ממשפחת הוורדיים כמו האגס והדובדבן, הוורד והחבושית ועוד רבים ויפים.

האגם, שהוא מרכיב הים המרכזי בגן, נראה ונותן תחושה כי זהו לב הגן. השילוב המרגיע של עופות המים המשייטים בו בבטחה עם תצוגת צמחי המים המרהיבה שפורחת בעיר בקיץ - כל אלה, עם רקע המאורגן של חלקת אירופה ממעל, מזמינים לשהות ב גן ולשוב אליו שנית.
פרגולות, גשרונים ופינות נעימות משולבות ברחבי הגן. ייתכן שגם פינות כאלו מעניקות רעיונות לאוהבי גנים, גם אם אין הם מייצגים עיצובים מיוחדים.

מותרות או צורך חיוני?

אין למצות את כל היופי והעניין בגן בביקור אחד. כדאי לבקר לפחות פעם בעונה. עכשיו גם אפשר להסתייע ברכבת הטיולים הקטנה בעלת הקרונות הפתוחים שמקצרת את רחבי הגן, אך אין כבמהלך רגלי לחוש ולהכיר את כל צמח בגן.
על אף כל האמור על העניין ויופיו, הרי שבעונות שונות יש פינות אחדות שאינן מטופלות כהלכה. סביר שהדבר נובע מתקציב זעום ומצומק, שהרי מרבית הגופים שתמכו בגן משכו ידם ממנו.
יש לשער, כי בימים קשים אלו העוברים עלינו נראה או נחשב הגן הבוטני כמותרות. יותר מתמיד זקוק הגן לעזרה ולתרומה ומעל לכל לביקורי הזדהות וגיבוי. עבורנו העוסקים במקצועות הנוף, זהו אתר חשוב. מנוי שנתי לכל אחד מאתנו יתרום רבות לטיפוח הגן החיוני לכולנו.

קיצור תולדות הגן

בשנת 1926 נרכשה חלקת קרקע ראשונה בהר הצופים לצורך הקמת הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' אלכסנדר אייג, מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטה, הכין תכנון לגן אשר התבסס על ייצוג חברות הצומח העיקריות של ארץ ישראל. הנטיעות החלו בשנת 1931, ועד פרוץ מלחמת השחרור בשנת 1948 התקיים הגן הבוטני באין מפריע. עם חלוקת ירושלים בסיום המלחמה נותק הקשר עם קריית האוניברסיטה בהר הצופים, ועם הגן בתוכה.

בשנת 1954 הוחל בהקמת קריה חדשה עבור האוניברסיטה בגבעת רם שבמערב ירושלים והוחלט על הקמת גן בוטני חדש במתחם האוניברסיטה.
מורי המחלקה לבוטניקה. פרופ' מיכאל זהרי, פרופ' מיכאל אבן-ארי ופרופ' אברהם פאהן, ליוו את תכנון הגן, שעליו הופקדו אדריכל הנוף ל' הלפרין מארצות הברית ומתכנני הגנים הישראליים ש' אורן, י' סגל וד' זיידנברג. הגן תוכנן על פי שיקולים נופיים ובהתאם למשפחות הבוטניות ובשיאו כלל כ800 מינים. עם העצים הייחודיים שהוכללו בו נמנה אוסף מחטניים; בולטים ביניהם עצי סקוויה נאה (Sequoiadendron giganteum) המתנשאים כיום מעל לאופק הבניינים בסביבה.

צרכי הפיתוח של האוניברסיטה העברית, שהיתה אז היחידה בארץ, יחד עם צרכי הגן המיוחדים, תרמו להחלטה על העתקת הגן לשטח נפרד חדש, בסמוך לקמפוס האוניברסיטה מצד דרום-מזרח בשנת 1962 החלו הנטיעות באדמת טרשים שוממה; ראשונה ניטעה חורשת עצי מחט שמוצאם מאמריקה הצפונית.

המשבר הכלכלי באמצע שנות השישים המיתון וההחלטה בדבר שיקום הקמפוס בהר הצופים פגעו ביכולת האוניברסיטה להקדיש אמצעים ומאמצים לפיתוח הגן. הקשיים נמשכו עד שנת 1975; רק עם הקמת אגודת ידידי הגנים הבוטניים חל שינו במצב זה הוחלט על הפיכת הגן הבוטני למיזם משותף של האוניברסיטה, עיריית ירושלים והקרן הקיימת לישראל. ועל חלוקת נטל הפיתוח והתחזוקה ביניהן. כמתכנן הגן נתמנה אדריכל הנוף ש' אהרונסון.
הצעד הראשון היה פיתוח חלקה בשטח של כ- 16 דונם לצמחי דרום-מערב ומרכז אסיה; בשנת 1979 פותחה חלקה נוספת לצומח אגן הים התיכון. המאמצים שהושקעו וקצב התפתחות הגן הביאו בשנת 1981 את הגופים המייסדים להחלטה על הקמת עמותת הגן. היתה זו נקודת מפנה, שאחריה ידע הגן קצב פיתוח מזורז יותר והשקעות מוגדלות בהתאמה.

בשנת 1985 הוכרז על פתיחת הגן לציבור בקיץ 1986 נחנכה החממה הטרופית; נטיעות בחלקת אפריקה הדרומית החלו בשנת 1989, ובשנת 1990 הוחל בפיתוח מתחם מבונה, הנושק לאגם הכולל רחבת כניסה, מרכז מבקרים ומסעדה.

בשנת 1994הוחלט על הפרדה אדמיניסטרטיבית של הגן הבוטני מן האוניברסיטה העברית ועל מעבר של העמותה לניהול עצמי, לראשונה מונה מנהל כללי לגן ונתכוננו ועדות משנה ייעודיות בוועד המנהל. מאז אוקטובר 1996 מנוהל הגן על ידי עמותת הגן הבוטני ומהווה ישות משפטית עצמאית. סמיכותו לאוניברסיטה מאפשרת לגן הבוטני קיום קשרי מחקר והוראה עם חוקרים ומורים ממחלקות האוניברסיטה העברית, ומיקומו - באזור קריית הלאום, ליד כנסת ישראל ועל ציר "שדירת המוזיאונים" - משקף את המקום שהוא מבקש להקנות לתרבות הצמח בתרבות הישראלית.
(מידע זה, בקיצורים הכרחיים, נלקח מפרסומי הגן הבוטני)

ניתן למצוא מידע רב נוסף על הגן באתר האינטרנט שלו, כולל לוח פעילויות ואירועים www.botanic.co.il

מקורות

ד"ר רקפת הדר-גבאי, הגן הבוטני ירושלים.
מדריך כללי לגן. הגן הבוטני ירושלים 2000
הגן הבוטני מחדש פניו/אדר' נוף אהרונסון
וד"ר מ. אבישי מתוך "מנחה לירושלים"
/אריאל/תשנ"ג.
פרחי בר בירושלים / שמידע ודרום / כנא-כחטא/ ירושלים.

הדפסשלח לחבר

דרונט בניית אתרים