גן חסכן

סוף-סוף גמרתם אומר לעשות מעשה ולהצטרף למאמץ למען החסכון במים בישראל: החלטתם- יותר נכון נאלצתם להתחיל לחסוך במים בגינה הביתית או בגינה הציבורית.

כל הנתונים מתייחסים לצריכת המים של גנים מצפון לקו הבצורת (אזורים שבהם כמות המשקעים הממוצעת הרב-שנתית הינה מעל 250 מ"מ גשם). לאחרונה עולה ונשמע רבות המושג "גינה חסכנית במים". לפיכך, מצאתי לנכון להסביר, ראשית, מה מהותה של גינה זו. גינה חסכנית במים היא גינה שימושית לכל דבר. זו גינה מתוכננת, בעלת מופעים נאים במהלך השנה, בה יכולים להיכלל כל קבוצות הצמחים: עצים, שיחים, מדשאה, ואפילו ורדים ועונתיים במינון נכון. ברור, שלא מדובר בגן יובשני. עיקר מהותה של גינה זו הוא בכך, שתוספת ההשקיה בה לא תהיה יותר מ- 600 מ"ק לשנה לדונם בגינון אינטנסיבי, ולא יותר מ-400 מ"ק לשנה לדונם בגינון אקסטנסיבי.
מניסיוננו המקצועי עולה, כי כמויות מים כאלה מאפשרות קבלת גינה יפה ונאה. אם הגינה תהיה מתוכננת על פי עקרונות מתאימים, ניתן גם בשנים קשות לשמור על מראה נאה, מבלי שצמחי שלד הגן (עצים ושיחים) יפגעו או ימותו, חלילה. את כל האמצעים להקמת גינה חסכנית במים ניתן לסווג ל- 6 קבוצות עיקריות:
1. תכנון הגינה העתידית או תכנון מחדש של גינה קיימת 2. תכנון נכון של מערכת ההשקיה 3. הכנת לוח הפעלה להשקיה 4. שימוש בצמחים חסכניים במים 5. מציאת פתרונות אגרוטכניים מתאימים 6. שימוש במים "אחרים", כמו קולחים, אפורים, מליחים, התפלה ועוד.  מה עושים קודם ובאיזה סדר עדיפות.
1.ראשית, יש להכין לוח הפעלה להשקיית הגינה. לשם כך, נמדוד את שטחי הגינה: מהו השטח שתופסים בה הצמחים השונים וכיצד מחולקות גיזרות ההשקיה בין הברזים. בהתאם לזאת, נכין תכנית השקיה, שתסייע לנו לדעת בדייקנות כמה מים להקצות לכל גידול במהלך חודשי האביב והקיץ. החישוב ייעשה על בסיס של כמות מים ולא על בסיס זמן השקיה. כאשר משקים במחשבים המופעלים על בסיס זמן, נמיר את החישוב שעשינו לזמן, על פי ההנחיות. לוח הפעלה מאפשר לדעת לכמה מים נזדקק השנה להשקיית הגינה, ובמקרה של קיצוץ קל - לקבל החלטות היכן לקצץ וכמה (השקיה על פי לוח ההפעלה חוסכת באופן מיידי כ- 40%-20% מכמות המים המושקית).
2.תקינות מערכת ההשקיה - כדי להשקות בכמויות המים שחישבנו, צריך לדאוג למערכת השקיה תקינה, מערכת שתאפשר את קציבת המים (מחשב השקיה או קוצב מים), צנרת הולכה תקינה ומערכת פיזור יעילה (ממטרות, טפטפות ועוד). לעתים אפשר להסתפק בתיקונים קלים במערכת ההשקיה, ולעתים צריך לתכנן ולבצע מערכת חדשה. לשם כך, כדאי להסתייע בגנן מקצועי או ביועצים של חברות ההשקיה, שלהם ידע רב בתכנון ובקרה של מערכות. חשוב לזכור, שגם בטכנולוגיה טובה אפשר לבזבז הרבה מים אם היא אינה מופעלת נכון, כאשר יש נזילות מים וכאשר לא יודעים כמה ומתי להשקות. מערכת השקיה תקינה, לעומת זאת, עשויה לתרום לחסכון במים של 30%-10% לפחות. שני הפתרונות שהוצגו עד כה - לוח הפעלה ובדיקת תקינות מערכת ההשקיה - ניתנים לביצוע מיידי. לאחר שנבצעם, סביר להניח שצריכת המים שלנו תפחת משמעותית. השלבים הבאים במקביל, יש לנקוט בכמה פעולות נוספות, שיסייעו אף הן לחסכון במים, כשחלקן עשוי לשנות את מראה הגינה, מבחינת אופי הצמחיה, אזורי הפעילות בגינה, היחס בין מרכיבי הגינה השונים ועוד. החלטה לגבי קבלת הפתרונות הללו, צריכה להתקבל על פי אופי הגן ומיקומו ובהתאם לייעודה של הגינה.
3.תכנון ותכנון מחדש- בגינות חדשות נפעל לתכנון של גינה חסכנית במים, בעוד שבגינה קיימת נשנה את אופי הגינה באמצעות אדריכל נוף או מתכנן צמחיה, כדי לחסוך במים. מומלץ להקטין את שטחי המדשאה, להגדיל את צמחי הכיסוי, לנטוע יותר עצים ועוד. בגינה קיימת ביצוע השינוי אורך זמן, אך התוצאה הסופית שתתקבל תהיה גינה שימושית וחסכנית במים, ואף יקטנו הוצאות האחזקה של הגינה (גינה מתוכננת חסכנית במים עשויה להביא לחסכון של 50%-30% לפחות)
 2.צמחים חסכניים במים - בגינה חסכנית במים ייעשה שימוש בצמחים המוכרים כחסכני מים. צריכת המים של צמחים אלו בבגרותם אינה עולה על 200 מ"ק לשנה לדונם. אפשר להשתמש אך ורק בצמחים מסוג זה, אך ניתן בהחלט לשלבם בגן עם מדשאות, צמחים צרכני מים, עונתיים, ורדים ועצי פרי; וביחס נכון בין מרכיבי הצמחיה נקבל גן חסכני במים. גם פתרון זה אינו יעיל באופן מיידי. אמנם ניתן לעקור ולהחליף צמחים, אך עד לקבלת אפקט נופי וגנני מצמחים אלו - תחלופנה לפחות שנתיים עד שלוש שנים (צמחים חסכני מים עשויים לחסוך כ-50%-30% מצריכת המים).
3.פתרונות אגרוטכניים - קיימים פתרונות רבים, הקשורים להכנת הקרקע ולטיפול בצמחים בגן; פתרונות, אשר בשימוש מושכל יסייעו למראה הגן ולחסכון ניכר במים. יש להכיר את הפתרונות הללו ולדעת ליישמם בעת הצורך. לדוגמה, כיסוח בזמן ובגובה הנכון חוסך כ-10%-5% מים בהשקיית המדשאה, בהשוואה למדשאה שהכיסוח בה מתאחר וגובה הדשא גבוה. דוגמה נוספת היא הוספת קומפוסט בהכנת השטח לפני השתילה, העשויה לשפר מאוד את תאחיזת המים בקרקע, להקטין את חלחול המים למי התהום מתחת לבית השורשים, להגדיל את מרווח ההשקיה ובכך לחסוך כ-20% מצריכת המים. חיפוי ערוגות או גומות בחומר חיפוי, המקנה תנאי גידול טובים יותר ומונע אידוי מים מפני הקרקע (פתרונות אגרוטכניים עשויים לחסוך 30%-3% מצריכת המים).
 4.מים אחרים - חדשות לבקרים אנו שומעים על מקורות מים, היכולים לעמוד לרשותנו, כגון מי קולחים מטוהרים, מים אפורים, מים מליחים ועוד. אפשר לעסוק בנושא רבות, אך ברצוני להבהיר, שפתרונות אלה, למרות היותם מפתים, הם מורכבים ויקרים, ומניסיונינו עמם בגינון - יש לא מעט קשיים ובעיות. הייתי מעדיף לראות מים אלו בשימוש חקלאי או תעשייתי, במיחזור בצדי דרכים ובתעשיית התיירות, כלומר במקומות שבהם יש אפשרות לאנשי מקצוע לטפל במערכת הטכנית באופן רציף וללא תקלות. בנוסף, במרבית המקרים צריך לבנות מערכת הובלה והשקיה נפרדת, המייקרת את העלויות באופן משמעותי לטווח הקצר, ויעילות המערכת מוטלת בספק לטווח הארוך.
לפיכך, אין אני מציע לתכנן את גני הנוי בישראל על מים ממקורות אלו, אלא לתכנן גנים חסכניים במים, שהשקייתם תתבסס בעיקר על מים שפירים בכמות המומלצת. מסגרת סוף-סוף גמרתם אומר לעשות מעשה ולהצטרף למאמץ למען החסכון במים בישראל.

טבלאות השקייה,ניתן למצוא בגיליון אפריל של מגזין גן ונוף,בחנויות או בטל:035467485