כתבות מידע
אינדקס
כללי
 
 
 

צמחים טורפים ומטריפים

 
דיונאה. צילם : אריה כהן
דיונאה. צילם : אריה כהן

עולם הצומח מצטיין בתופעות רבות ומעניינות כאשר אחת המעניינות ביותר מצויה בקבוצת הצמחים המכונים צמחים טורפים (Carnivorous Plants) .

הצמחים הטורפים החלו לעורר תשומת לב בראשית המאה ה-19 עם מתן ההיתר לגידול צמחים מהאזורים הטרופיים את פרסומם החלו לקבל בשנת 1875 כשפורסם ספרו של צ'רלס דארווין Insectivorous Plants .רק לאחר מלחמת העולם השנייה החלו חובבים ברחבי אירופה ארצות הברית ויפן לפתח את התחביב והיום ברחבי העולם אלפי מגדלים אגודות חובבים ומגדלים מסחריים. לאחר שבמדינות רבות הונהגו חוקי שמירת צמחיית הבר הוכרזו שמורות טבע להגנה על האזורי ם בהם גדלים הצמחים הטורפים בטבע. ניתן אולי להוסיף שאת הפרסום הגדול ביותר לטוב ולרע קיבלו הצמחים הטורפים עם יציאתן לאקרנים של הסרט "חנות קטנה ומטריפה" מה שמביא עד היום אנשים לא מעטים לגלות חשדנות אם לא לומר פחד מפני צמחים אלו שכמובן אין בהם כל סכנה לאדם או לחיות מחמד.

קבוצה ייחודית זו כשאר עולם הצומח מקיימת תהליכי הטמעה (פוטוסינתיזה) אך בנוסף לה מצוידים צמחים אלו במערכת לכידה של בעלי חיים בעיקר חרקים דו חיים וזוחלים קטנים פירוק מרכיבי גופם ובראש בראשונה חלבונים כאשר התוצרים נספגים בצמח מוטמעים בתאיו ומנוצלים לבנין חלבוני הצמח עצמו.

צורך זה נוצר בשל גדילתם באזורים קשים לגידול צמחים אחרים בהיותם עניים ביותר במינרלים ובעיקר חנקן זמין לצמח. אזורי הגידול שהינם בעיקר אזורי ביצות , אזורים טרופיים גשומים מאד קרקעות בהן שטיפה מתמדת של המינרלים בקרקע כמו אזורי הפשרת שלגים ועוד. במקרים רבים אותם אזורים פני הקרקע מכוסים בטחבים (Sphagnum) ואלו משמשים כמצע גידול לצמחים הטורפים.
התאמתם הייחודית של הצמחים הטורפים היא בהתפתחות שיטות הלכידה של הטרף הבאה לידי ביטוי בסוג המלכודת ,
ניתן למיין את המלכודות ל-4 קבוצות:

1. מלכודות פעילות – מלכודות שניתן להבחין בהן בתנועה בהיותן בנויות משתי כפות ובהן חיישנים הגורמים לסגירת המלכודת כאשר טרף נוגע בהם.

2. מלכודות דבק – על פני העלה או על שערות המצויות על העלים מופרש נוזל המכיל חומר דביק והטרף הנוחת על המשטח הדביק או הנוזל הדביק נדבק אליו.

3. מלכודות נפילה – מלכודות אלו צורתן צינור או כד והדופן הפנימית שלהם חלקה ולעיתים מצוידת בשערות הנוטות כלפי פנים והטרף מחליק לתוך המיכל וטובע בנוזל המעכל שבתחתיתו.

4. מלכודות יניקה – הטרף שמפעיל מנגנון פתיחת דלתית נשאב אל המלכודת בעקבות תת לחץ (ואקום) המצוי בה.

המלכודות שצוינו לעיל הינן התפתחות של העלים בין אם כתוספת לעלה או שינוי צורתו של העלה. הטרף שנלכד גורם להפרשתם של חומרים מעכלים (אנזימים) אך יש גם השתתפות של חיידקים המסייעים בעיכול עם סיומו של תהליך העיכול בחלק מהמקרים יעופו שרידי הטרף (בדרך כלל השלד החיצוני של החרקים שהוא חומר קשה לעיכול) על ידי הרוח בשאר הצמחים יישארו שרידי הטרף במלכודת ואין בכך כל הפרעה להמשך פעילותה. בטבע אובחנו גם בעלי חיים החיים בשיתוף פעולה עם הצמחים הטורפים בעלי חיים אלו מסייעים בפירוק הטרף המקל על העיכול ונהנים תמורת סיוע זה מהמזון הנלכד על ידי הצמח הטורף.

ידועים כיום למעלה מ – 600 מיני צמחים טורפים שאליהן ניתן לצרף עוד מאות רבות של מיני כלאיים מרביתם מעשה ידי אדם ניתן לציין כי בשנים האחרונות נתגלו מינים נוספים שלא היו ידועים למדע בעיקר באזורי דרום מזרח אסיה .

מיני הצמחים הטורפים:

דיוניאה Deonea ממשפחת ה-DROSERACEAE שמה העממי Venus Flytrap

הדיוניאה ממשפחת הטלליתיים הינה הצמח המוכר ביותר מבין הצמחים הטורפים היא גדלה באזור החוף המזרחי של ארצות הברית בעיקר במדינות צפון קרוליינה ווירג'יניה הצמח מוגן ואין לאוספו מהטבע.
לדיוניאה שושנת עלים שבתקופת האביב ותחילת הקיץ רחבים בבסיסם ובהמשך הקיץ והסתיו מתפתחים עלים צרים וארוכים , המשך העלה מחולק לשתי אונות (כפות) קעורות זו מול זו כשבשפתן מעין שיניים או אצבעות שישמשו כסורגים למניעת בריחת הטרף עם לכידתו.
השטח הפנימי של האונות צבעוני בין צהוב ירקרק לאדום כהה בהשפעת תנאי האור ומידת הזנתו של הצמח בשולי השטח הצבעוני צופנים המפרישים צוף מתוק , הצבע וריח הצוף מפתים את הטרף .בכל אונה שלוש שערות רגישות – חיישנים הטרף הנוגע בשערה אחת יגרום לגירוי (שהינו גירוי חשמלי) אך לא לסגירת המלכודת עם הנגיעה הבאה באותה שערה או בשערה נוספת תסגר המלכודת במהירות שהיא פועל יוצא למצבו של הצמח וטמפרטורת הסביבה. המלכודת הנסגרת מתהדקת על הטרף גם בשל תנועתו בתוכה אונות המלכודת ימעכו את הטרף ובו בזמם בלוטות עיכול רבות המצויות בשטח הצבעוני של האונה יתחילו להפריש מיצי עיכול (אנזימים) שיחלו בתהליך העיכול. ברגע שאין יותר תוצרים לעיכול תפסיק הפרשת מיצי העיכול והמלכודת תפתח מחדש , תהליך זה יכול לקחת עד שבוע ימים.
בעונת החורף בטבע נכנסת הדיוניאה לתרדמה העלים משחירים ונעלמים וחלקיה התת קרקעיים (מעין פקעת) ממשיכים לחיות ועוברים את העונה הקרה בסוף החורף מתחילה הדיוניאה לגדל עלים חדשים נושאי מלכודות. בקיץ ולעיתים גם בסתיו הדיוניאה מפתחת עמוד תפרחת גבוה ורחוק מהעלים נושאי המלכודות כדי להפריד בין אזור הלכידה לאזור בו מעוניין הצמח בחרקים לצורך האבקה , על עמוד התפרחת 4-10 פרחים .
(בדרך כלל מומלץ לחובב לקטום את עמוד התפרחת עם תחילת גדילתו כדי למנוע העברת משאבי גדילה לפריחה)
תנאי גידול: הדיוניאה אוהבת אור רב ואפילו שמש מלאה של שעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהרים , את העציץ יש להניח בצלוחית ובה מים מזוקקים (או מי גשם או מי עיבוי של מזגן) כך שהמצע תמיד יהיה לח , במידה ולחות האוויר סביב הצמח נמוכה יש להעלותה על ידי ריסוס מים מזוקקים מספר פעמים ביום אין לדשן. בחורף ניתן להוציא את הפקעת מהעציץ לעטוף אותה במגבת נייר ולשמור במקרר באזור אכסון הירקות הטריים עד תחילת האביב.

טללית Drosera ממשפחת ה-DROSERACEAE שמה העממי Sundew

מוכרים למעלה מ – 180 מיני טלליות בכל היבשות כשמספר המינים הגדול ביותר הינו באוסטרליה הן מצויות בעיקר בבתי גידול ביצתיים או חוליים חומציים ועניים במינרלים. בין בטלליות מצויות כאלו שגודלן מילימטרים ספורים עד טללית שאורך עליה מגיע ל – 80 ס"מ ישנן צמודות קרקע ומטפסות ישנן חד שנתיות ורב שנתיות .
עלי הטלליות שונים בצורתן בין המינים השונים אך המשותף הינו שעל עלי כל המינים שערות (אדמדמות בדרך כלל) שבקצותיהם בלוטה המפרישה נוזל סוכרי דביק.החרקים הנמשכים לנוזל הסוכרי נדבקים אליו השערות מתקפלות ועוטפות את הטרף ככל שהטרף ינסה להתחמק וינוע הוא ייצמד חזק יותר אל השערות , במינים רבים העלה מסתלסל על הטרף ועוטף אותו הנוזל הדביק מכיל גם אנזימי עיכול המתחילים מיד בפעולתם עד השלמת העיכול , בסיום התהליך חוזר העלה למצבו הרגיל שיירי החרק יעופו ברוח או ישטפו בגשם והעלה מוכן ללכידה נוספת.
חלק מהטלליות מתרבות באמצעות ניצני התחדשות (Gemmae) עם ירידת הגשם ובכך הן מסוגלות לכסות שטחים של מספר מטרים רבועים ולהוות בכך שטח מוות לכל חרק המזדמן אליו.

תנאי גידול : השיטה ותנאי הגידול של הטלליות דומים לתנאי הגידול של הדיוניאה כלומר תחתית ובה מים מזוקקים הטלליות רגישות יותר לאוויר יבש ויש להקפיד על לחות האוויר הסימן שהטללית סובלת מאוויר שאינו לח דיו הוא שאין היא מפרישה את טיפות הדבק בקצות השערות. גם את הטלליות אין לדשן.

חמאית Pinguicula ממשפחת ה- LENTIBULARIACEAE שמה העממי Butterwort

החמאית מקבלת את שמה מכך שכל פני העלה דביקים. קיימים למעלה מ – 80 מיני חמאיות הנפוצות בכל ארצות אירופה צפון אסיה צפון ודרום אמריקה כאשר מגוון המינים הגדול ביותר הינו במקסיקו.
החמאיות מצטיינות בפריחה יפה ובין המינים ישנם כאלו הפורחים לכל אורך השנה.
רוב הצמחים מאופיינים בשושנת של עלים עגולים ומאורכים ומספר צמחים מאופיינים בעלים סרגליים העלים בשרניים במידה מסוימת מה שמבטיח שהם יכולים לגדול ולהתפתח בפחות השקיה משאר הצמחים הטורפים.
אל משטח העלים הדביק נמשכים חרקים קטנים זבובונים זבובים ואף יתושים אלו נדבקים לעלים (ואף לעוקץ הפרח הגבוה) ומיצי העיכול מתחילים בפעולתם שיירי החרקים נותרים על העלים. בין במינים ישנם כאלו הנכנסים בחורף לתרדמה המאופיינת בכך שמתפתח ניצן התחדשות הצמוד לקרקע ועם תחילת האביב מתחיל צימוח עלים חדשים תכונה נוספת היא שסביב צמח האם מתפתחים צמחי בת רבים.בין המינים צמחים קטנים בקוטר של 3-5 ס"מ ועד כאלו המגיעים לקוטר של 20 ס"מ.

תנאי גידול: רובם יכולים להסתפק בהשקיה פחותה בהשוואה לשאר הצמחים הטורפים ,חמאיות יכולות לגדול בשמש מלאה אין לדשן.

שופרית Sarracenia ממשפחת ה- SARRACIANEAE שמה העממי Pitcher plant

שופרית. צילם : אריה כהן

8 מיני השופריות נפוצות באזורי דרום מזרח ארצות הברית באזורי ביצות.
עלי הצמח דמויי שופר או צינור שמעליו מכסה העלים הצינוריים יכולים להגיע עד 1.5 מטר ולקוטר של כ-10 ס"מ. שולי פתח השופר ובתחתית המכסה צופנים רבים המפרישים צוף מתוק וכן הם מצטיינים באזורים שצבעם העז גם הוא מושך חרקים , אלו תוך כדי איסוף הצוף נופלים לתוך הצינור שדפנותיו חלקלקות וכן מצוידות בשערות הצומחות שכיוונן כלפי מטה בתחתיתו של הצינור ברכה טובענית של מיצי העיכול בתוכה הטרף מתעכל בזכות אנזימים וכן חיידקים שונים המסייעים בתהליכי העיכול. שיירי הטרף יכולים למלא את העלה הצינורי עד שפתו העליונה. בחלק ממיני השופריות בחלק העליון של הצינור מעין חלונות שקופים ברקמת העלה המבטיחים חדירת אור לצינור מה שמסייע למנוע את בריחת החרקים שעלולים לחשוש מהחושך.
בחורף שופריות נכנסות לתרדמה ולקראתה מגדלים הצמחים עלים שטוחים שאינם צינוריים כדי להספיק ולאגור אנרגיה לעונה הקרה.העלים הצינוריים מתייבשים ולקראת האביב מתחיל הצמח הבוגר ראשית בפריחה ורק אחריה מתפתחים עלי האביב והקיץ הצינוריים.

תנאי גידול: על העציצים להיות מונחים בתחתיות ובהן בכל ימות השנה מים מזוקקים ניתן לגדלן גם בגינת ביצה שיש להקפיד שהמצע בה ישאר תמיד רווי במים.כמרבית הצמחים הטורפים אין לדשן ויש להבטיח לחות גבוהה.

דרלינגטוניה Darlingtonia ממשפחת ה- SARRACIANEAE שמה העממי Cobra lily

צמח טורף נוסף שמקורו ארצות הברית והפעם אזור החוף המערבי. הצמח קרוב לשופרית וקיבל את שמו מהדמיון של הצמח הבוגר לראש נחש הקוברה.
לקוברה לילי פתח בתחתית ראש העלה וחלונות שקופים דרכם חודר האור סביב הפתח צופנים המושכים את הטרף מעט שערות בתוך הצינור ונוזל מעכל בתחתיתו. צמח זה זקוק לטמפרטורות נמוכות יחסית עד 30 מעלות צלסיוס מעבר להן הוא לא שורד . בטבע גדל הצמח באזורי הפשרת שלגים ולכן יש לשמור על טמפרטורות קרות באזור השורשים ומגדלים רבים מדי יום בקיץ מפזרים קוביות קרח על פני המצע.

נאדיד Utricularia ממשפחת ה-LENTIBULARIACEAE מוכרת בשמה העממי Bladderwort

הנאדיד כולל למעלה מ – 215 מינים שונים שתפוצתם משתרעת על פני רוב היבשות פרט לאזורי מדבריות החול ומדבריות הקרח.
קבוצת צמחים זו חיה בעיקר באזורי ביצות או כצמחי מים כאשר בקצוות העלים התפתחו מעין שלפוחיות בגודל של מספר מילימטרים המזכירים נאדות מים בפתחה של כל שלפוחית שערות רגישות שמגע הטרף בהן גורם לפתיחת הדלתית של השלפוחית בשל הפרש הלחצים בין השלפוחית שבה תת לחץ והסביבה החיצונית נשאב הטרף פנימה הטרף יכול להיות יצורים חד תאיים זחלי יתושים ועד דגיגים קטנים .תהליך פתיחת הדלתית והשאיבה מהיר מאד ונמשך כעשרים אלפיות השנייה עד כדי כך מהיר שלא ניתן לראות את הפעולה . מיצי עיכול המופרשים לנוזל שבשלפוחית מעכלים את הטרף.
בקבוצה זו הצמח הטורף היחיד הגדל בר בארץ שהוא הנאדיד העדין ומיקומו בשמורת החולה ובעוד מספר מקורות מים נסתרים הוא מצטיין בפריחה צהובה על גבעול פריחה המבצבץ מחוץ למים.

כדנית Nepenthes ממשפחת ה- NEPHENTHACEAS - מוכרת בשמה העממי Tropical pitcher plant

מונים כיום 85 מינים הגדלים באזורי היערות הטרופיים בדרום מזרח אסיה (אינדונזיה , מלזיה , סומטרה , בורנאו , פאפואה )כדניות. צילם : אריה כהן וכן בהודו , צפון אוסטרליה איי סיישל ובמדגסקר בשנים האחרונות נוספו מספר מינים נוספים שהתגלו באזורים שלא היו מתויירים עד עתה חלקם טרם אושרו כמינים חדשים כך שיש להניח שיתווספו בעתיד הקרוב למינים המוכרים. רוב הכדניות הינן צמחים מטפסים על שיחים ועצים והן יכולות להאריך את הגבעול המרכזי עד כמה עשרות מטרים.
העורק המרכזי של עלה הכדנית ממשיך בהתארכותו לאחר שהעלה נפתח, בקצה העורק המשמש גם כקנוקנת מתחיל להתפתח כד שתוך כשלושה שבועות ישלים התפתחותו ואז יפתח המכסה שלו המכסה משמש כ"מטריה" המונעת כניסת מי גשם שעלולים לדלל את נוזלי העיכול. אל תוך הכד עוד בטרם נפתח מופרשים נוזלי העיכול. סביב פתח הכד ובתחתית המכסה בלוטות צוף רבות הטרף הנמשך אל הצוף מחליק על שולי הפתח ונופל פנימה דפנות הכד החלקות מצופות פתיתי שעווה ואלו לא מאפשרים לטרף לטפס על הדפנות.
כדי הכדנית בהתאם למינים השונים יכולים להמשיך ולתפקד מחודש ועד שנה תמימה לאחר מכן מתחיל תהליך התייבשות של הכד מחלקו העליון עד להתייבשות מלאה. גודלם של הכדים יכול להגיע במינים מסוימים עד לגובה של 50 ס"מ וקוטר של 20 ס"מ כד כזה יכיל למעלה מ – 2 ליטר נוזל עיכול בכדים גדולים אלו נמצאו שרידי עכברים חולדות ציפורים ועוד.

הכדניות נחלקות לפי אזורי גידולן והעדפות האקלימיות שלהן לשני סוגים:

1. קבוצת צמחי ההר הנמוך
בית הגידול בין 0 ל- 1000 מטרים מעל פני הים. טמפרטורה ביום 27 עד 35 מעלות צלסיוס ובלילה 21 עד 27 מעלות צלסיוס תנאי גידול מומלצים – טרריום מחומם ובאזורי אקלים טרופיים בחוץ.

2. קבוצת צמחי ההר הגבוה
בית גידול בין 1000 ל- 3500 מטרים מעל פני הים. טמפרטורה ביום 21 עד 29 מעלות צלסיוס ובלילה 12 עד 18 מעלות צלסיוס תנאי גודל מומלצים – חממה ללא חימום, טרריום עם קירור ואדן חלון. בגלל דרישות טמפרטורה שונות בדרך כלל הכרחי לגדל את שתי הקבוצות בנפרד.
ישנם מספר סוגים של ההר הגבוה (N. Fusca, N. Maxima, N. Veitchii ), יכולים להחשב כצמחי אזור ביניים והן יכולות לגדול בהצלחה עם סוגי אזור ההר הנמוך.

בתוך הנוזל נצפו מספר סוגי בעלי חיים המסוגלים לחיות בתוכו כמו זחלי יתושים סרטנים ועוד בעלי חיים אלו מסייעים לכדנית בריסוק הטרף מקלים בכך על תהליך העיכול שלו תוך כדי כך שהם עצמם נהנים מהטרף עכבישים מסוימים טווים את רשת הקורים שלהם בפתח הכד ובכך משיגים לעצמם טרף בקלות.

תנאי גידול: הכדניות ישגשגו בלחות גבוהה ואור אך לא שמש מלאה את הכדניות יש להשקות אחת לשבוע במים מזוקקים עד לנגירה , ניתן לדשן בדשן סחלבים מדולל (עודף דשן ולחות נמוכה יביאו להתפתחות עלים אך לא יתפתחו בהם כדים)

 מרבית הצמחים הטורפים יכולים להחשב בארץ כצמחי בית ומיקומם העדיף יכול להיות אדן חלון צפוני או מערבי וכן מרפסות מקורות או פרגולות , ניתן להשתמש ברבים מהם באמצעי ביולוגי לפתרון בעיית נמלים וזבובים בבית.
עולם הצמחים הטורפים כולל מינים נוספים שתקצר היריעה כאן לפרטם מה גם שחלקם קשים מאד לגידול בתנאי הארץ. 

 
מקורות:
The Savage Garden by Peter D'amato , ten speed press 1998 .1
Carnivorous Plants of the US and Canada by Donald E. Schnell , .2
timber press 2002
Nepenthes of Borneo by Charles Clarke ,Nhp 1997 .3
Nepenthes of Sumatra by Charles Clarke , Nhp 2002 .4

הדפסשלח לחבר

דרונט בניית אתרים