הצד החיובי היחידי בבצורת הוא, שיש התעניינות מחודשת בצמחים חסכני מים, לא רק מצד העוסקים בגינון ציבורי, אלא גם מצד בעלי גינות פרטיות . האגף להנדסת הצומח, גננות ונוף במשרד החקלאות פרסם חומרים רבים בנושא זה, במיוחד חשובה רשימת 500 צמחים חסכנים במים אשר נותנת בסיס לכל התחום.
אנו נותנים את זווית העין ההררית על 70 מיני צמחים שאינם מופיעים ברשימת ה-"500" של משרד החקלאות, מתוך כוונה להעשיר את הידע של הציבור במינים חדשים. יש לזכור, כי המידע על העמידות ליובש הוא מידע כללי. לעתים קרובות תנאים מקומיים משנים את התמונה לחלוטין . בעקבות הבצורת המתמשכת מאמירים מחירי המים, תקנות מאיימות מופיעות בכותרות העיתונים ואנו נדרשים כרגיל להתאים את הגינות שלנו לתנאים החדשים. 
שנים רבות אנו מלמדים ומחנכים בגן הבוטני בירושלים לחסכון במים בגינון ותוקפים את הנושא בעיקר מהכיוון הבוטני, כלומר באיזה צמחים יש לבחור על מנת להקטין את כמות מי ההשקיה. רוב שטחי הגן הבוטני בגבעת רם לא מושקים או מושקים מעט. הרבה צמחים שניסינו לא עמדו בתנאים הקשים הללו, אולם עם צמחים אחרים הצלחנו. הצד החיובי היחידי בבצורת הוא, שהיא העלתה את הנושא חזרה למודעות ויש התעניינות חדשה בצמחים חסכני מים. הפעם ההתעניינות התרחבה מעבר לעוסקים בגינון ציבורי, גם לבעלי גינות פרטיות ולאנשי המקצוע הנותנים להם שירותים.
בשנים האחרונות היתה במשתלות התעניינות רבה דווקא ביכולת של צמחים חסכני מים לעמוד בהשקיה קיצית (חלקם לא סובלים אותה). אנו תקווה כי מגוון צמחי הנוי ישתנה ויותאם יותר למקורות המים המצומצמים ולאקלים המקומי היובשני.
במשרד החקלאות עוסקים בנושא מזה שנים רבות. האגף להנדסת הצומח, גננות ונוף פרסם חומרים רבים, במיוחד חשובה רשימת 500 צמחים חסכנים במים אשר נותנת בסיס לכל התחום.
רשימה זו מכילה עצים ושיחים רבים, כאשר ההתייחסות למידת העמידות ליובש היא באזור בו יורדים כ-250 מ"מ גשם (צפון הנגב). צמח חסכן עם דרוג 0 הוא צמח אשר לא זקוק לתוספת השקיה באזור זה, חסכן 1 זקוק לתוספת של 100 מ"מ מים בשנה וחסכן 2 זקוק לתוספת של 200 מ"מ השקיה בשנה.
כמו כן מופיעות ברשימה זו הערות בדמות סמלים
– הסימן # ליד שם הצמח פירושו שניתן להוריד דרגת השקיה
והסימן * מעיד כי לעתים יש להוסיף דרגת השקיה.
העין ההררית הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם הוא למעשה מעבדה חיה ובה כ- 10,000 מיני צמחים שונים מכל העולם. אנשים רבים המבקרים בגן עושים זאת על מנת לראות צמחים אשר אינם מכירים בארץ. אולם בגן יש גם צמחים רבים אשר קיימים בנוי בישראל, רבים מהם בני עשרות שנים. כיום אנו יכולים לחוות דעה על מידת העמידות שלהם ליובש. כמעט כל המינים הללו קיימים בשוק הגנני בארץ, חלקם נפוצים וחלקם נדירים יותר. כל מין אשר מצוין כאן מקבל הערכת ניקוד עמידות ליובש על פי אותה השיטה של משרד החקלאות, כלומר הערכת עמידות ליובש באזור עם ממוצע של 250 מ"מ גשם. 
במינים רבים הוספנו הערות חשובות לגבי העמידות ליובש בירושלים, כמו גם הערות גנניות אחרות. כמו כן התמקדנו יותר בצמחים עשבוניים ורב-שנתיים אשר פחות מיוצגים ברשימת ה- 500.
חלק מהצמחים עליהם נדבר יכולים לגדול באזור ההר ללא תוספת השקיה, ציינו זאת בהערות לכל מין. הכוונה כאן היא שהצמח עמיד לחוסר השקיה רק לאחר התבססות ראשונית האורכת 2-1 שנים.
יש לזכור, כי המידע על העמידות ליובש הוא מידע כללי. לעתים קרובות תנאים מקומיים משנים את התמונה לחלוטין.
דוגמאות לכך הן:
1. צמח הנשתל בין סלעים ושורשיו מגיעים לקרקע לחה המאפשרת לו לגדול ללא תוספת השקיה, בעוד שבקרקע לא סלעית הוא לא היה שורד.
2. צמח המתרגל להשקיה בתקופת התבססות ארוכה של כמה שנים, אותו הצמח יקרוס או ידעך כשמופסקת ההשקיה. אם היה מתבסס עם פחות השקיה, היה עמיד יותר בבגרותו ליובש.
3. בצורת הדורשת תוספת השקיה או שנים ברוכות המאפשרות הקטנה בכמות ההשקיה, ועוד.
מעבר למינים ולזנים המופיעים בטבלה, אנו שוקדים כעת על לימוד של מינים נוספים כמו חלבלוב השיח (בן-שיח ישראלי בעל שלכת ולבלוב אדמדמים), אמפלודסמוס מאוריטני (דגן רב-שנתי גבוה ומרשים), מיני רסטיו (משפחת צמחים דרום אפריקניים דמויי דגן), שלהבית צמירה (בן-שיח קומפקטי מכרתים) – כולם צמחים יפי מראה שאינם זקוקים להשקיה בירושלים. לא כללנו אותם כאן, כי הם עדיין אינם משווקים לקהל הרחב. בביקור בגן הבוטני בחלקות לא מושקות כגון חלקת הים התיכון או חלקת אסיה, תוכלו לראות צמחים אלה וגם אוסף עצים מרהיב אשר אינו מושקה כלל.
מצורף קובץ מלא עם 70 מומלצי הגן הבוטני האוניברסאי-ירושלים.
הצמחים מסודרים אלפביתית לפי צורות חיים.
