צמחי קיץ רבים פיתחו לעצמם הגנה פיסית מפני אכילת בעלי-חיים, בדמות קוצים. ישנם צמחים הקוצניים בכל גופם, אחרים בעלי גבעולים קוצניים, כאלה שעליהם דוקרים ויש בעלי זרעים קוצניים.
כתב : אורי פרגמן-ספיר, צילום : עדי אדר, אורי פרגמן-ספיר
צא לשדות בעונה החמה ומייד נרגיש את הקוצים השורטים. הקוצים אינם נעימים אבל אם נביט בהם ולא נתקל בהם, נוכל לראות שרובם ככולם יפים עד מאד. הם גם מספרים לנו סיפורים ביולוגיים מרתקים ומעטים מהם אף נכנסו לגן.
כדי להבין את הסיבה להתפתחות רוב הקוצים בעולם הטבע צריך רק לסכם את תפוצתם הגיאוגרפית.
רובם התפתחו באזורים יבשים או חצי יבשים, בהם לחץ הטריפה על הצמחים גבוה יחסית (ישראל בתוכם). מכאן שתפקידם העיקרי של הקוצים הוא להגן על הצמח. באותם אזורים הקוצים מתפתחים בעונה חמה, מסוף האביב ולאורך הקיץ. בעונה הלחה - בחורף ובאביב, מספר צמחי הקוצים קטן יחסית וגם לזה יש הגיון - בעונה החמה לחץ הטריפה על הצמחים גדול יחסית היות ויש מספר קטן של צמחים ירוקים ומצאי המזון קטן.
כל צמח שנוכח בשטח בעונה זו, "כדאי לו" לפתח הגנה. ואכן צמחי קיץ רבים פיתחו הגנה פיסית בדמות קוצים או הגנות אחרות כמו הגנה כימית. רבים מהצמחים הקוצניים אותם אנו מכירים פורחים באביב - העונה המועדפת בה הקרקע עוד מספיק לחה, וקוציהם מתחדדים ומתפתחים עם ההיתיבשות לקראת הקיץ.
לצמחים רבים כאלה יש קוצים המתפתחים סביב התפרחת הפורה בה נמצאים הזרעים.
קוצים אלו מגינים על הזרעים במהלך הקיץ. כך, במקום להפיץ את הזרעים אל הקרקע, "שומר" צמח על הזרעים בגופו היבש, תחת מעטה קוצני מגן ובמשך חודשים ארוכים מפיץ אותם בהדרגה. הצמח אינו "שם את כל הביצים בסל אחד", אלא מפזר אותן טיפין טיפין וכך קטן הסיכוי לטריפת הזרעים על ידי ציפורים וחרקים.
קוצים מתפתחים על חלקים שונים של הצמח -
ישנם צמחים קוצניים בכל גופם אחרים בעלי גבעולים קוצניים, עלים קוצניים, חפים קוצניים ואף זרעים קוצניים. ברוב המקרים הקוצים מגינים על הצמח מפני אכילה או פגיעה פיסית אחרת, לקוצי הזרעים, כמו במיני הגזר, תפקיד אחר: הם נתפסים בצמר הכבשים והעיזים (ובגרביים שלנו) וכך מופצים למקומות חדשים.
הקוצניות התפתחה בקבוצות צמחים שונות אולם היא אופיינית למשפחות ולסוגים מסויימים. בסביבות מסוימות התפתחה לעיתים קוצניות בצמחים שונים כהתאמה לתנאי הסביבה. כך קרה באזור הכרקוצי אופייני למרומי החרמון ולהרי קדמת אסיה ואגן הים התיכון. כאן התפתחה צורת חיים של בן-שיח נמוך כדורי וקוצני ומכאן שמו כרקוץ. הקוצים מגינים על הצמח בפני רעייה וצורת הכרית מגינה עליו מפני רוחות חזקות ומשקל שלג רב. לאחרונה אף העלה עוז גולן מאוניברסיטת בן-גוריון את ההשערה כי השלג נמס מהר יותר בסביבה קוצנית (ממש כפי שקרח נמס לאורך מחלקי קרח חדים ומאפשר את החלקה) וכך מאפשר לצמח ללבלב מוקדם יותר בעוד הקרקע רטובה.
דוגמאות לצמחים קוצניים:
משפחת המורכבים
אולי המפורסמת בסוגים קוצניים כמו דרדר (המאופיין בתפרחות קוצניות ובעלים לא קוצניים), חוח, חוחן, גדילן, קיפודן, קרדה ועוד.
הסוג קוציץ -מאפיין בחפי תפרחת קוצניים.
משפחת הוורדיים -בה מספר סוגים קוצניים כמו ורד בעל ענפים הנושאים קוצים ועוזרר ושקד בעלי קצות ענפים קוצניים.
משפחת הפרפרניים -בה מספר רב של מיניים קוצניים כמו קידה שעירה, מיני רתמה, כרבולת מקרינה (כרקוץ מהחרמון) ועוד רבים.
הסוג חלבלוב -בו מספר רב של מינים קוצניים שמקורם באפריקה ובאסיה.
הסוג צלף - כמה ממיניו מאופיינים בקוצים מאונקלים על הגבעולים.
הסוג שיזף- בעל שני סוגי קוצי גבעול ישרים ומאונקלים.
הסוג שיטה -עם קוצי גבעול אימתניים במינים האפריקנים והאמריקנים
משפחת הקקטוסיים - בה התנוונו העלים לקוצים המגינים על כל הצמח.
משפחת הדקליים - עם מספר סוגים בעלי קוצים בקצות העלעלים או בחפים.
משפחת הבומבקיים - בה עצים בעלי גזע קוצני המאבד את הקוצים עם הגיל
הסוגים יוקה ואגבה - בעלי עלים קוצניים בקצה או לאורך השוליים.
משפחת הסוככיים - הסוגים חרחבינה וצנינה קוצניים בכל חלקי הצמח.
קוצים בשימוש גנני
רוב הצמחים הקוצניים לא הגיעו אל עולם הנוי, ודאי לא כפרחי קטיף. אולם חלקם הוכנסו לגן בשימוש של צמחי גדרות. כאלה הם שיטת המשוכות. מיני הצבר ועוד. ממינים אחרים פותחו זנים פחות קוצניים ואלה משמשים כצמחי נוי ופרחי קטיף כמו הקוציץ הרך וזני קיפודן.
מינים בודדים משמשים לנוי גם בשל קוצניותם, כאלה הם מיני הכוריזיה ממשפחת הבומבקיים, עצים בעלי קוצניות גזע גבוהה בצעירותם. קוצים אלה מגינים על העץ הצעיר מבעלי חיים גדולים באזור מוצאו. המופע של הגזע הקוצני מיוחד ומושך את עיני החולפים על פני עצים אלה.
יש עניין רב בטיפוח של מינים קוצניים נוספים לגן הנוי, אלה מיוחדים בהופעתם ובדרך כלל חסכניים במים ועמידים בפני קטיף וצרות אחרות.
להמשך קריאה על צמחים חד שנתיים