הן מהזווית האקולוגית והן מהזווית הכלכלית, ירקות רב-שנתיים הם הדבר ההגיוני ביותר לגדל בגינה, ואם בגן מטבח משפחתי עסקינן, על אחת כמה וכמה.

מאת:אלכס קצ'אן, מנכ"ל ארגון הפרמקלצ'ר הישראלי 

ירקות רב-שנתיים הם תחום לא מוכר יחסית למרבית גנני המזון והחקלאים בישראל. בעולם, לעומת זאת, צמחים אלו הפכו בשנים האחרונות לטרנד הולך ומתפשט, וזאת לא בכדי.הן מהזווית האקולוגית והן מהזווית הכלכלית, ירקות רב-שנתיים הם הדבר ההגיוני ביותר לגדל בגן/משק שלך.

× × ×§× ×
ואם בגן מטבח משפחתי עסקינן, אז על אחת כמה וכמה. הדוגמה הבולטת והמוכרת ביותר היא כמובן האספרגוס - נציג גאה של הירקות הרב-שנתיים עם היסטוריה בת מאות שנים של שימוש גורמה הן במזרח התיכון והן באירופה. שתי דוגמאות מוכרות נוספות הן חמנית הפקעות (המכונה בטעות 'ארטישוק ירושלמי') והארטישוק. אולם שלושת אלו - האספרגוס, חמנית הפקעות, והארטישוק הינם אך ורק שלושה מתוך מאות רבות של צמחים רב-שנתיים (ואין הכוונה כאן לעצי פרי). רבים מצמחים אלה מתאימים לגידול בתנאי ארצנו ודורשים רק טיפול מינימלי, להבדיל מכל אותם ירקות נפוצים ומוכרים - החסה, המלפפון, העגבנייה, הבצל הירוק, הכרוב, וכו' אשר ממש זקוקים להשקעה חוזרת ונשנית שנה אחר שנה בזריעה, גידול, העתקה לערוגה/שדה, זיבול ודישון, השקיה וטיפול כללי.
ואם גם ההבדל הזה לא מספיק, אז רבים מהירקות הרב-שנתיים יוכלו לצמוח ולייצר מזון בפינות אשר לא צלחו מעולם לגידול ירקות רגילים. חלק מהם משגשגים בצל מלא, אחרים יצמחו בקרקעות עניות או בעלות ניקוז גרוע, וחלק הנם צמחי ביצה ומים נפלאים לשילוב בבריכת הגן. לאחר היקלטותם, הם יניבו שנה אחר שנה את יבולם האכיל - עלים, גבעולים, שורשים, פקעות, ואף פרחים במשך שנים רבות, אפילו עשורים. רק לצאת לגינה, לקטוף, ולסלט או לסיר. בתיאבון!

אז הנה כמה דוגמאות מעולם חדש ולא מוכר זה אשר יכול להכניס לכם לגינה צבעים, ריחות, צורות וכמובן טעמים חדשים ומרתקים. על כולם תוכלו למצוא מידע נוסף ומפורט יותר (באנגלית) ברשת האינטרנט, פשוט הקלידו את השם הלטיני במנוע החיפוש. גלישה נעימה!


בצל מהלך (Walking Onion - Cepa proliferum)

 הבצל המהלך ידוע גם בכינויו בצל מצרי ובצל טופ-סט, צמח זה קל מאוד לגידול והנו שופע ירק טעים לאכילה. הירק נקרא כך משום שבמקום פרחים הוא מייצר כל שנה בצלצלים קטנים בקצה גבעול הפריחה. כאשר הבצלצלים מבשילים, הגבעול נוטה הצידה ונופל איתם לקרקע. הבצלצלים משתרשים וכך צומחים צמחים חדשים ומכאן מקור השם - הבצל כאילו מהלך ומפזר עצמו בגינה. העלים העולים באביב נהדרים לאכילה כבצל ירוק ומיוצרים על ידי הצמח בשפע. גם הבצלצלים בראש הגבעול אכילים. רצוי לקטוף אותם בשלב הצעיר כך שניתן יהיה לאכול אותם עם הקליפה (אחרת, בגלל גודלם הקטן, קשה לקלף אותם). הצמח עמיד מאוד לקרה ולחום ובאקלים הצפוני הם הראשונים לייצר עלים ירוקים באביב. השיגו את הבצלצלים ושתלו בגינה כמו כל בצל מאכל אחר במקום חשוף לשמש.

× ×¦× × × × ×

במבוק, נצרים 
 הבמבוק הנו אחד הצמחים המועילים ביותר לאנושות ומייצר מזון ומגוון עצום של חומרי בניה שונים. מינים רבים במשפחה ענפה זו (Poaceae) מייצרים נצרים אכילים ואף טעימים מאוד. באסיה זהו מזון מוכר מזה אלפי שנה ולמעשה מעל למיליון טון נצרכים כל שנה ברחבי העולם.

× × × × ×§, × ×¦×¨× ×
הנצרים בעלי מרקם פריך וסופגים את טעם התבשיל אליו מוסיפים אותם. ישנם מינים כמו Dendrocalamus asper ו- Nastus elatus שבהם הנצרים מתוקים מספיק כדי לאכול אותם גם ללא בישול. המין D. asper אף מסוגל ליצר כ-60 נצרים בשנה עם כ- 1-1.5 ק"ג חומר אכיל (הליבה) בכל אחד מהם. הנה כמה מהמינים הטובים ביותר לאכילה, כולם רב-בדיים (Clumping Bamboo) אלו הצומחים בגוש ולא מתפשטים באמצעות שלוחות שורש (Running Bamboo).
כולם ניתנים לגידול בתנאי צל חלקי אולם שמש מלאה טובה יותר להם. השקיה בשפע ותנאי רטיבות
יביאו לצמיחה מהירה יותר. הריבוי נעשה על ידי חלוקת גוש השורשים אשר חייב להיות לפחות בן שנתיים
ולכלול כמות סבירה של קני שורש עם שורשים חיים. חלק מהמינים ניתן לגדל גם מייחורים.
את הנצרים ניתן להתחיל לאסוף 2-3 שנים לאחר השתילה. מכיוון שאור גורם לנצרים לפתח טעם מריר יותר, מגדלים רבים עורמים עלים יבשים מעל לנצר המתפתח או מכסים אותו בשק מלא עלים יבשים או קש
להגנה מפני האור.
ניתן למצוא מידע רב ומפורט יותר על הגידול, איסוף ובישול הנצרים באתרים רבים באינטרנט וגם בעברית, לדוגמה במרכז הבמבוק, שם ניתן גם לרכוש צמחים של חלק מהמינים המוצגים בטבלה: http://www.bamboocenter.net

יוקון (Yacon- Smallianthus sonchifolia)

החלק האכיל בצמח זה הנו השורשים המעובים אשר מהווים מזון בסיסי באמריקה הדרומית מזה אלפי שנה אולם גם הגבעול והעלים הצעירים ניתנים למאכל.למרות שהחלק האכיל הנו השורש, היוקון נאכל יותר כפרי - טעמו מתוק ופריך כתפוח וניתן לאכול אותו ללא בישול (חי) ולהכין ממנו חטיפים ואפילו סוכר. הצמחים מגיעים לגובה 1.5 מ' ולאחר כ 6-7 חודשי גידול מניבים פקעות רבות כגודל בטטה בינונית עם תוך (בשר) בצבע לבן, צהוב, סגול או כתום. הצמח אוהב שמש מלאה, אם כי יגדל גם בחצי צל בקרקע פורייה עם ניקוז טוב. לריבוי, שותלים פקעות קטנות עם ניצנים
(הגדולות לא מתפתחות היטב כצמח חדש) וניתן גם להכין ייחורים מהגבעול. את הפקעות אוספים לאחר שהעלווה מתה לאחר הפריחה.
אם משאירים פקעות בקרקע הן יצמחו שוב לצמחים חדשים בעונת הגידול הבאה. היוקון הנו קרוב משפחה מרוחק של חמנית הפקעות ופרחיו מושכים חרקים מאביקים.

תרד מאלבר (Malabar Spinach- Basella alba)
 צמח מטפס חינני ושופע זה מניב עלים עסיסיים אכילים המהווים מזון פופולרי ברחבי אסיה הטרופית. יחד עם זאת הוא מהווה גם צמח נוי מקסים
בעל עלים בצורת לב, גבעול אדום זוהר ופירות בצבע סגול-שחור בוהק. לעלים טעם ניטרלי ומרקם רירי אשר הופך אותם מצוינים לעיבוי רטבים
ומרקים. את העלים הצעירים והחלק העליון של הגבעול ניתן לאכול ללא בישול, לדוגמה בסלט, אולם את העלים הבוגרים כדאי לבשל ממש כמו תרד רגיל או מנגולד. העלים הנם בעלי ערך תזונתי גבוה עם רמה גבוהה של ויטמין A ו- C , ברזל וסידן. קציר לעיתים קרובות ידרבן את הצמח לגדל עוד ועוד עלים וענפים וכך גם צמח אחד יכול לספק יותר עלים מהדרוש למשפחה ממוצעת. תרד המלאבר הנו אוהב חום קלאסי ולא יתפתח כיאות באקלים קר. קל מאוד לריבוי מזרעים וייחורים. חשוב מאוד לספק לו הדליה מתאימה אחרת הגבעולים הארוכים ישתרעו על הקרקע, דבר היוצר "ג'ונגל" קשה למעבר המקשה על האסיף.

הערת המערכת :
נכון ליום כתיבת שורות אלו, לא ניתן להשיג בארץ שתילים של חלק מהצמחים המוזכרים בכתבה.
אנו תקווה שהעלאת נושא הירקות הרב-שנתיים למודעות תיצור ביקוש שידרבן משתלה/משתלות
להרים את הכפפה ולהתחיל לגדל ולמכור צמחים אלה.

קרדיט לצילומים : כל הצילומים מתוך WIKIMEDIA COMMONS
קרדיטים אישיים, על כל צילום:
צילום הבמבוק: KENPEI's photo
Smallanthus sonchifolius- ROB HILL
Basella alba: 2005 Shizhao
Allium cepa viviparum - H. Zell

 להמשך קריאה על תחילת גינת הקיץ -סוף גינת החורף