כתבה : שרה גלעדי
סחלב לאליה Laelia
כוכבת ההכלאות
בעבר, הסוג לאליה והסוג קטליאה (מלכת הסחלבים) נחשבו לסוג אחד – קטליאה. הצמחים אכן דומים מאוד אך מאוחר יותר הפרידו אותם לשני סוגים כי בפרחים יש מספר פוליניות (שקיקי האבקה) שונה. כיום שוב איחדו ביניהם, מלבד קבוצה של לאליות שצומחות על גבי סלעים, שנקראות Rupicolous Laelias . צמחים אלה נחשבים למיניאטוריים יפהפיים והם לא קלים לגידול.
משפחת הסחלבים בת מאות הסוגים (880) מחולקת לקבוצות, בכל קבוצה מספר סוגים אשר ניתן להכליא ביניהם וליצור סוגים חדשים.
קבוצת הקטליאה - Cattleya Alliance מונה כ- 32 סוגים, והלאליה "מככבת" בהרבה מאוד הכלאות. ההכלאות שנוצרו משני הסוגים נקראות LC (קטליאה X לאליה). כולן יכולות להמשיך להתרבות ולייצר מינים חדשים.
רוב מיני הלאליה גדלים על ענפי עצים (אפיפיטים). חלקם מגיע לגובה של למעלה ממטר.
בפרחי הלאליה, שפורחת בסתיו, עלי העטיף החיצוניים צרים ומוארכים יותר מפרחי הקטליאה. הפקעולים צרים וגבוהים, מהם יוצא עלה אחד או שניים. העלים סוקולנטיים, בעלי קוטיקולה להגנה מפני תנאי מזג אוויר קיצוניים.
לאליה אנספס - L. anceps (עדיין נקראת כך בספרות) היא מן היפות, החזקות והעמידות. שורדת בטמפרטורות נמוכות עד שלוש מעלות בחורף. בקיץ, החום לא יפגע בה, כל עוד הלחות היחסית גבוהה.
ל. אנספס פורחת בצבעי לבנדר (תכלת-סגול), ורוד, ויש גם זנים לבנים (alba). הפרחים נישאים על גבעול גבוה, והם ריחניים.
ל. גולד דיגר - Lc Gold Digger זוהי הכלאה בין קטליאה אאורנטיקה ולאליה. צמח קל לגידול, משך הפריחה מגיע ל-4-5 שבועות, והוא נפוץ בין אספני הסחלבים.
תנאי גידול
לאליות זקוקות למצע שתילה מאוורר. בין החודשים מרץ לאוקטובר יש להשקות אותן בנדיבות ורצוי גם לדשן במינון נכון. בתחילת הסתיו מפסיקים את הדישון, מפחיתים את ההשקיות ומאריכים את ההספקות ביניהן.
לאליות מעתיקים בשני מקרים: 1. שקנה השורש עובר את שפת העציץ, והצמח עלול ליפול. 2. שמצע השתילה איבד את המבנה שלו, ואין אוורור לשורשים.
להמשך קריאה על פיוס טנקרוויל