נעסוק הפעם בגידול צמחי תבלין ומרפא, שאנו אוכלים את חלקיהם הירוקים. מרבית הצמחים הנזכרים בכתבה הם עונתיים, וכולם מתאימים לזריעה בתחילת החורף.

כתבה: אלומה גלזר-דותן

הכנת החלקה
תחילתה של העבודה בהכנת החלקה לגידול הצמחים. משימה זו קלה ונעימה, בעיקר לאחר רדת גשמי החורף הראשונים. את הכנת החלקה מתחילים בהרחקה ידנית או מכנית של עשבים לא רצויים, אחר-כך מאווררים את הקרקע, ע"י תיחוחה באמצעות קלשון עד לעומק של 30- 20 ס"מ, ומצניעים בה קומפוסט ביד נדיבה – בשעור של עד 10 ליטרים למ"ר. מסיימים בהשקיית החלקה עד לרוויה, ומוודאים שהמים מתנקזים היטב, דהיינו כל המים מחלחלים בתוך כשעתיים לאחר ההשקיה.
לאחר הכנת הקרקע, מכינים ערוגות, המתאימות הן לזריעה והן לשתילה. גודל הערוגה המומלץ הוא 1.20 – 1.50 מ', גודל אשר מבטיח גישה נוחה לכל הצמחים הגדלים בה. כמו-כן מומלץ למקם את הערוגה בכיוון צפון–דרום, לקליטה מירבית של אור השמש. מסמנים בערוגה שורות ובוחרים את הצמחים לגדל בה.


ניתן לגדל צמחים מזריעה ישירה בשטח, משתילת שתילים שהונבטו קודם במנבטה ביתית, או משתילים שנקנו במשתלה.
אנו ממליצים על גידול של מיני צמחים מעורבים בכל ערוגה, על-מנת לצמצם את האפשרות של פגיעת מזיקים, וכן אנו ממליצים על שילוב צמחים ממשפחת הפרפרניים (קטניות) להעשרת הקרקע בחנקן זמין, וכן שילוב צמחים דוחי חרקים כמו מיני שום, או ציפורני-חתול תרבותיות למניעת נמטודות בקרקע.
כל הצמחים הנזכרים בכתבה מתאימים לגידול במיכלים.
כאמור, הצמחים עליהם אנו ממליצים הפעם הם צמחים שנהוג לאכול את עלוותם הירוקה, והם מוכרים לנו בעיקר כעשבי תיבול. לאכילת חלקי צמח ירוקים חשיבות תזונתית רבה, בהיותם מחזקי מערכת העיכול ומערכת החיסון של הגוף. יש להם חשיבות בדיכוי חיידקים פתוגניים, ניטרול רעלים, אספקת סיבים תזונתיים, חיזוק בעת מחלות של חסר בברזל, ויש להם אפקט של הרחקת ריחות רעים מן הפה (למשל, לעיסת פטרוזיליה לאחר אכילת שום מסלקת את הריח).
רבים מן הצמחים המתאימים לקטגוריה זו של עשבי התיבול משתייכים למשפחת הסוככיים, משפחה הידועה במספר הרב של צמחי התבלין והמרפא שהיא מכילה, זאת בעיקר בשל העושר הרב של שמנים אתריים בעלווה ובזרעים שלהם.


להלן סקירת הצמחים המומלצים, השם במירכאות הוא שמו העממי של הצמח וכך הוא מוכר במרבית המשתלות.

פטרוסלינון הגינה "פטרוזיליה" Petroselinum hortense

נחשב לצמח התבלין הנפוץ ביותר בעולם. צמח בעל עלים גזורים, המחולקים לאונות רבות. זורעים אותה בעומק של עד 1 ס"מ, במרווחים של 10 ס"מ בין צמח לצמח. ניתן לזרוע אותה במרווחים של 2–3 שבועות על-מנת להבטיח אספקה שוטפת של הצמח במשך השנה. הנביטה חלה תוך שבועיים.
תנאי גידול: הצמח מתאים לתנאי אור מלא וגם חצי צל, עמיד לקרה לשרב, וגדל גם בקרקע גירית. לפטרוזיליה זנים שונים בעלי רמת סלסול שונה של העלים, אשר לכולם שימושים דומים. יש גם זן עם שורש מעובה (ידוע בשם "גזר לבן").
שימושים: משתמשים בעלווה, הן טריה והן מבושלת, לכל סוגי התבשילים, כחלק מן המאכל או לקישוט ירוק. הפטרוזיליה עשירה ביותר בוויטמינים ובמינרלים, בעיקר ברזל, והיא נחשבת למחזקת הכבד. השפעתה העיקרית היא השפעה משתנת, בשל כך חליטת עלי פטרוזיליה יעילה להמסת אבני כליה (טיפול כזה יש לעשות רק בפיקוח של מומחה, והוא איננו מתאים לנשים בהריון ולמי שסובל מדלקת פרקים). כמו-כן ניתן להשתמש בחליטת העלים לטיפול בשעורה ובנפיחות בעיניים. מרתח מן העלים משמש כמי פנים לטיפול בעור שמן. לעיסת עלי הפטרוזיליה טובה להפגת ריחות רעים מן הפה.

שבת ריחני "שמיר" Anethum graveolens

שבת ריחני
בן-זוגה של הפטרוזיליה לסלטים. העלים הגזורים יוצרים אונות נימיות דמויות נוצה, ולצמח ריח אופייני נעים.
זורעים את הזרעים בעומק של כ- ½ ס"מ, במרווחים של 10 ס"מ בין הצמחים. גם כאן הנביטה היא תוך כשבועיים, וגם כאן נמליץ על מחזורי זריעה של אחת ל- 2 –3 שבועות. ניתן גם להשאיר מספר צמחים בחלקה, לפריחה וליצירת זרעים להמשך הגידול.
תנאי גידול: הצמח מתאים לגידול בתנאי אור מלא, עמיד לקרה, אך רגיש למליחות ולגיר בקרקע.
שימושים: כאמור, משמש רבות לתיבול וקישוט סלטים, אך שימושו העיקרי הוא במתן טעם בעת הכנת כבושים בבית.

גד השדה "כוסברה" Coriandrum sativum
צמח שעליו מזכירים את עלי הפטרוזיליה, אלא ששוליהם משוננים יותר וריחם חריף יותר. את זרעי הגד זורעים בעומק של 3 ס"מ, במרווחים של 30 ס"מ בין הצמחים. הנביטה מהירה. לצמח שורש שיפודי מעמיק, גורם אותו יש לקחת בחשבון במידה ומגדלים אותו במכל.
מאחר ובצמח זה אנו משתמשים הן בעלים והן בזרעים, כדאי להקצות חלק מן הצמחים ליצירת זרעים, בחלקם לשימוש מיידי ובחלקם ליצירת זרעים לגידול בשנה הבאה. הפריחה מתרחשת באביב המאוחר, פריחה סוככית בגוון לבן-ורדרד. הזרעים הצעירים ירוקים וריחם לא נעים, אך כשהם מבשילים הם מצהיבים וריחם נעשה נעים יותר, וזה הזמן לאסוף אותם.
תנאי גידול:הגד מתאים לגידול בתנאי אור מלא, הוא עמיד לקרה, שרב וקרקע גירנית, אך רגיש למליחות.
שימושים:הצמח עשיר בויטמינים Aו-Cובמינרלים שונים. העלים משמשים לתיבול סלטים שונים, ובין היתר הם מככבים בסחוג התימני. הזרעים משמשים למיני מאפה שונים. יש להם מצד אחד השפעה מעוררת תאבון, ומצד שני השפעה בזירוז יציאות המעיים, דבר המשמש גם ברפואה הקונבנציונלית.

כרפס ריחני "סלרי" Apium graveolens

הכרפס הוא צמח דו-שנתי, דהיינו, משך חייו הוא שנתיים – בשנה הראשונה הוא מפתח את העלים, ובשנה השניה הוא פורח ומייצר זרעים. בסיסי העלים תפוחים, דמויי מרזב, העוטה את בסיס הגבעול, ובחלקם העליון הם נושאים עלעלים גזורים. גם לכרפס ריח אופייני.
את זרעי הכרפס זורעים בעומק ½ ס"מ, במרווחים של 10 ס"מ בין צמח לצמח. הנביטה מהירה. ניתן לאסוף ממנו עלים במשך כל עונת הגידול הראשונה, ובעונה השניה להשאיר מספר צמחים לייצור זרעים. את הזרעים אוספים כאשר הראשונים שבהם מתחילים לקבל צבע חום.
תנאי גידול: הצמח מתאים לתנאי אור מלא,עמיד לקרה, לשרב, ולגיר בקרקע, אך רגיש למליחות.
שימושים: משתמשים הן בעלים והן בזרעים. העלים עשירים מאד במינרלים ובוויטמין A. משתמשים בהם כטריים לסלטים, אך בעיקר מבושלים בתבשילים שונים. בזרעים משתמשים בעיקר כתחליף למלח ע"י טחינתם, ומשתמשים בהם לתיבול מאכלים. הכרפס נחשב לצמח מעורר ומחזק הכבד, בעל השפעה משתנת, ומתאים במיוחד למי שסובל מעודף חומציות וגזים. יש זני סלרי עלים שונים, וכן זן לשורש מעובה.

כמנון האניס "אניס" Pimpinella anisum

אניס
זהו צמח גבוה, בעל עלים דמויי נוצה, שעיר מעט. זורעים אותו בעומק עד 2 ס"מ , במרווחים של 30 ס"מ בין צמח לצמח. הצמיחה איטית בהתחלה אך באביב יש התעוררות, ואז גם מתרחשת הפריחה בגוני לבן-ורוד.
תנאי גידול: הצמח מתאים לגידול בתנאי אור מלא, עמיד לקרה ולשרב, רגיש לגיר ולמליחות.
שימושים: משתמשים בעלים טריים כתוספת לסלט, אך עיקר השימוש הוא בזרעים. לשם כך אוספים בסוף העונה את כל הצמח ומייבשים במקום מאוורר ומוצל. הזרעים משמשים בעיקר לתיבול דברי מאפה ולהכנת כבושים. לחליטת הזרעים השפעה מכייחת ומרגיעת שיעול, יש לה השפעה מפיגת גזים ממערכת העיכול.

גרגרנית החילבה "חילבה" Trigonella foenum-graecum
צמח שעיר במקצת המגיע עד לגובה של כ- 60 ס"מ, בעל עלים תלתניים – עלים שהם בעלי 3 עלעלים, דמויי ביצה, משוננים בראשם.
זורעים בעומק של כ- 1 ס"מ. הצמיחה מהירה והפריחה מתרחשת כבר במהלך החורף, בפרחים פרפרניים שגונם לבן-צהבהב, מהם מתפתח תרמיל פחוס, מחודד בקצהו, בעל מקור דמוי חרב, המגיע עד לאורך 15 ס"מ. איסוף הצמח באביב.
תנאי גידול: הצמח מתאים לגידול בתנאי אור מלא, עמיד לקרה, שרב וגיר, רגיש למליחות.
שימושים: ניתן להשתמש בעלים הצעירים כירק לסלט, אך גם בצמח זה עיקר השימוש הוא בזרעים, העשירים בחלבון ובסידן. משתמשים בזרעים, שלמים או טחונים, לסלטים שונים. השרייתם במים יוצרת עיסה סמיכה, אותה מתבלים במיץ לימון ובתבלינים שונים. זרעי החילבה מהווים גם מרכיב בתערובות תבלינים מפורסמות כמו החווייג' התימני, תערובת הקארי ההודית, ובתערובת התבלינים המשמשת להכנת "עמבה" האהודה על יוצאי עירק.
פרסומה של החילבה בא לה כיוון שהשימוש בזרעים תורם להורדת רמת הסוכר בדם, אצל רבים מן הצורכים אותה. כמו-כן יש לה השפעה בהורדת לחץ-דם גבוה, וכן משתמשים בה נגד כאבים, נפיחויות, דלקות מעיים וטחורים, ולחיזוק השיער.

שחליים תרבותיים "רשד" Lepidium sativum

זהו צמח המגיע עד לגובה של כ- 50 ס"מ. העלים התחתונים של הצמח מנוצים, בעלי אונות גזורות משוננות בשוליהן, ואילו בחלקו העליון של הצמח העלים תמימים. הנביטה מהירה.
תנאי גידול: מתאים לגידול בתנאי אור מלא, עמיד לקרה, שרב וגיר בקרקע אך רגיש למליחות. כדאי להשאיר בחלקה מספר צמחים לייצור זרעים.
שימושים: השימוש בעלים, אותם מומלץ לאסוף לפני הופעת פריחה. משתמשים בהם בעיקר כטריים, בסלטים שונים. טעמם חריף במקצת, מזכיר טעם חרדל. הצמח עשיר מאד בוויטמינים ובמינרלים. מהוה מזון חשוב לניקוי הכבד וטיהור הדם.

כובע-נזיר גדול Tropaeolum majus

כובע הנזיר
צמח נמוך, שרוע או מטפס, בשרני קמעה, גדל מהר ומכסה את כל שטח הגידול. מתאים לזריעה בשטח. העלים בעלי טרף עגלגל רחב ופטוטרת ארוכה, הממלאת תפקיד בהיכרכות על משענת בעת שהצמח מטפס. לפרחים צורה מיוחדת, הם דמויי פעמון שבקצהו התחתון בליטה דמוית דורבן, ויש להם גוונים שונים – אדום, צהוב, כתום ואף קרם, לרוב 2 גוונים בפרח אחד.
תנאי גידול: הצמח מתאים לתנאי חצי צל ואור מלא, רגיש לקרה אך עמיד לשרב, גיר ומליחות.
שימושים: השימוש הוא הן בפרחים והן בעלים, אשר מעשירים אותנו בברזל ובוויטמין C. לעלים טעם חריף המזכיר צנון, ניתן להשתמש בהם טריים לסלט, יחד עם הפרחים המשמשים גם לקישוט הסלט, או להכין מהם ממולאים. כאשר הצמח גדל בתנאי חצי צל, טרפי העלים גדולים במיוחד, דבר שעושה אותם מאד מתאימים לתבשילי מילוי.

להמשך קריאה על צמחי מרפא שהם אתגר גנני