אשחר ארץ-ישראלי  RHAMNUS LYCIOIDES

כתבה וצילמה: סימה קגן


משפחה: אשחריים RHMNANACEAE    
הסוג אשחר כולל כ 110 מינים באזורים הממוזגים והחמים. מהם גדלים בר בארץ 5 מינים.

האשחר הארץ ישראלי הוא שיח-בר נשיר, בינוני-גבוה, העשוי להגיע עד לגובה 4 מטרים. נפוץ בארצות המזרח התיכון. השיח צפוף, צומח בדרך כלל על גזע אחד וקצות ענפיו דוקרניים.

אשחר

זהו צמח דו ביתי, דהיינו כל שיח נושא פריחה ממין אחד בלבד.
מוקדם באביב אחרי השלכת, השיח מתכסה בעלים קטנים שמבריקים משני צידיהם וצבעם ירוק רענן. העלה קטן דמוי ביצה ומתרחב לקראת קצהו. אורכו כ 1,5 ס"מ ורוחבו כ 1 ס"מ, והוא צומח אחד לכל מיפרק. שפתו חלקה או משוננת קלות.

הפרחים הזעירים, כ 2 מ"מ קוטרם, מופיעים במרס – אפריל. הם חסרי עלי כותרת ובגלל צבעם הירוק אינם בולטים. לפרחים יש ארומה שמושכת חרקים מעופפים קטנים. על השיחים בעלי הפריחה הנקבית מתפתחים פירות כדוריים או דמויי ביצה שגודלם כ 4 מ"מ. עם הבשלתם בסוף הקיץ, הם מקבלים צבע אדום עד סגול. בכל פרי ישנם 2 או 4 זרעים קשים. ציפת הפרי מתוקה ואכילה, מאד אהובה על ציפורים שעשויות להפיץ זרעים.

תנאי גידול של אשחר ארץ ישראלי

האשחר הארץ ישראלי יכול לגדול בשמש מלאה וגם בצל. ניתן למצוא אותו בבר ברוב אזורי הארץ, פרט לנגב ולערבה הדרומית. הוא צמח עמיד למדי בתנאי קרה ושרב, שמעדיף שולי חורש ושטחים פתוחים מכוסי שיחים. ידוע כמתחדש היטב לאחר שריפה או רעייה. הוא מתאים לשטחים מסולעים – גיריים ולקרקעות עמוקות ומנוקזות, כל עוד אינן מלוחות. 
השיח חסכוני בצריכת מים (דרגה 1 עד 2). אולם באזורים שחונים מומלץ להוסיף לו השקיה בקיץ, שמשפרת למדי את צורתו.  
בטבע איננו רגיש במיוחד למזיקים ופגעים. (כדאי לדעת שהוא פונדקאי מועדף לכחליל האשחר. פרפר קטן (מוטת כנפיים 35 מ"מ), בצבעי חום-קרם עם פסים לבנים/כתומים).

שימושים של אשחר ארץ ישראלי

עקב היותו צמח יפה ועמיד, מומלץ לשלב אותו בגינון חסכוני. ניתן לגידול כמשוכה צפופה, קטנה עד בינונית, וכן כמקבץ או בודד בשיחיה גדולה. בגלל היותו מעט דוקרני, מומלץ לא לטעת בצמוד למדרכה או לשביל. הציפורים אוהבות את גרגרי הפרי ועשויות להפיץ זרעים בגינות מושקות, לכן מומלץ להעדיף שיחי זכר. מאידך –  צמחי הנקבה עשויים, גם בעציץ, לשאת פירות דקורטיביים.  
האשחר הא"י נוח מאד לעיצוב באמצעות גיזום חורפי. מתאים לגדר גזומה ולשיח צורני (טופיארי). אפשר לגדל אותו בתוך מיכל או עציץ על מרפסת, בפאטיו ובגינת גג.  

הפרי כאמור, מתוק ואכיל. בעבר הפירות נאכלו ושימשו להכנת ריבות. ככל פירות-האשחרים גם פירותיו משמשים ברפואה העממית לריפוי צהבת וכן לטיפול בעצירות כרונית ובדלקת עיניים.

הריבוי המקובל –  בזריעה סתווית. ובמידת-מה מייחורים בסוף החורף.


אשחרים נוספים בארץ

אשחר רחב עלים  R. ALTERNUS   –  הוא עץ קטן ירוק עד, ונפוץ מדי בגינון

אשחר מנוקד      R. PUNCTATA  –  שיח ירוק עד, בעל עלים קטנים וצרים.

אשחר דו-זרעי  R.  DISPERMUS    –  שיח קוצני נשיר, באזורי הנגב, הרי אילת, ובמדבר יהודה.

אשחר הלבנון   R.  LIBANOTICA   –  שיח קטן נשיר, נדיר בחרמון.    

לקריאה על טיפים למטפסים מומלצים