מתי מותר לעקור או לכרות עצים? באילו תנאים? למי פונים לקבלת היתר? ומה אפשר לעשות כשאנו רואים כשכורתים עצים שלא על פי דין?

כתב: ישראל גלון , משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בעשור האחרון גברה מאוד המודעות הציבורית לחשיבותם של עצים: עצים בוגרים והיסטוריים, עצים שניטעו עלי ידי האדם או כאלה הקיימים מקדמת-דנא, אלא שמודעות זו אינה נחלתם של חלק מגופי הבנייה וחברות הנדל"ן, ויד המתכננים עדיין קלה בעקירת עצים באשר יהיו. בנייה מסיבית ופיתוח מואץ נעשים, אם כן, תוך הפחתת השטח הירוק ופגיעה בעצים קיימים. מודעות לגבי חשיבותם הרבה של העצים אינה תמיד בנמצא גם בקרב ועדי בתים משותפים ובעלי בתים צמודי קרקע, המאפשרים לאנשים חסרי הכשרה מתאימה לטפל בעצים שברשותם.
כתבה זו באה לתת מענה ראשוני לציבור הרחב והמקצועי בשאלות בנושא הגנת אילנות.


החוקים להגנת העצים

חוק "פקודת היערות" הינו ירושה מתקופת המנדט הבריטי. עיקר מטרתו היא הגנה על עצים. לפי "פקודת היערות, צו אילנות מוגנים" שהורחב בשנת 1997, כ- 70 מינים של עצי בר ונוי בישראל מוגנים מכריתה, ויש צורך בקבלת היתר לכריתתם או להעתקתם. גם כאשר העץ מצוי בחצר של בית פרטי, יש לקבל היתר. את ההיתר ניתן לקבל מפקיד היערות או ממורשה למתן היתר כריתה.

תיקון 89- תחילתו של תיקון זה בהצעת חוק פרטית, שהוגשה על ידי חבר הכנסת דאז אופיר פז-פינס. מטרתה של הצעת החוק היתה להגן על ערך השמירה על העצים, במסגרת הגנות מיוחדות בחוק התכנון והבנייה. החוק למעשה מחייב כל מגיש תוכנית בנייה או פיתוח לפרט בתשריט, המוגש בצדה, את מקומם, סוגם וכמותם של העצים הנמצאים בתחום התוכנית. אם מגיש התוכנית סבור, כי יש צורך בכריתת עצים לצורך ביצועה, יבדוק המוסד לתכנון ובנייה את האפשרות לביצוע התוכנית ללא פגיעה בעצים - קרי, ייתן הוראה להעתקם או לנטיעת עצים חלופיים. למעשה, בכוונת הצעת החוק הפרטית לקבוע כי בכל תוכנית הכוללת כריתה של עצים מוגנים, תהא חובה לשתילה של עצים חלופיים.

חוק התכנון והבנייה נבחר להיות האכסניה להסדר, כיוון שהחוק מסדיר את תהליכי העבודה וקובע את המוסדות המקבלים את ההחלטות בתחום התכנון והבנייה.
בפועל, תיקון 89 לחוק התכנון והבנייה מגדיר, ראשית, מהו עץ בוגר: "עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות".
במסגרת תיקון זה מוגנים כעט כל העצים הבוגרים בארץ, ולא רק העצים המוגנים שקבועים ב"צו היערות". במקביל, תוקנה גם פקודת היערות והחילה את ההגנות על עצים בוגרים כהגדרתם בתיקון 89.
החוק קובע כי אדם, המעוניין להגיש תוכנית לאישור, יסמן על גבי התשריט את העצים הבוגרים המצויים בתחומה. סימון זה מאפשר שקיפות של המידע אודות קיומם של העצים הבוגרים ומאפשר למוסד התכנון הדן בתוכנית לתכנן את השטח באופן מושכל, כך שהעצים יישמרו במקומם ככל האפשר.
המוסד לתכנון, בבואו לאשר את התוכנית, יהיה חייב לבחון את הצורך בשמירה על העצים הבוגרים המסומנים, תוך שימת דגש על מכלול השיקולים התכנוניים ולאחר היוועצות בפקיד היערות, כך שעוד בשלב אישור התוכנית יובא עניינם של העצים הבוגרים כשיקול למתן האישור לבנייה. הפרה של הוראות שנקבעו על ידי המוסד לתכנון ובנייה תחשב סטייה ניכרת.
טרם התיקון, אדם שאושרה לו תוכנית לבנייה, הגיש בקשה לכריתה או להעתקה של עצים, שנמצאו בתחום התוכנית, לפקיד היערות, רק לאחר שקיבל את האישור ולעתים אף לאחר שהחל בעבודות התשתית. אמנם היה עליו לקחת בחשבון שייתכן ובקשתו לכריתת העצים או להעתקם לא תאושר, אך בפועל ידוע, שאנשים לא התחשבו בכך מתוך ביטחון מוחלט שהכריתה תאושר, ואם זו לא אושרה, הם החלו במסכת פניות וערעורים ואף הגיעו עד לערכאות שיפוטיות.
החל מכניסתו לתוקף של תיקון 89 ביום 16 במאי 2010, שונה המצב ועניינם של העצים הבוגרים מובא לדיון עוד בשלב אישור התוכנית. למעשה, שילוב השיקול של שמירה על עצים במכלול השיקולים של מוסדות התכנון, מאפשר להגביר את השמירה עליהם, כיוון שתכנון מושכל של המרחב ובחינת מצבם של עצים במסגרת מערכת שיקולים רחבה ומאוזנת, מאפשר לעתים קרובות את מניעת הצורך בכריתתם, אם באמצעות הראייה בחשיבותם ואם באמצעות מציאת פתרונות חלופיים.

סופו של עץ בן 80

ערך חליפי - במקביל תוקנה גם פקודת היערות, שבה נקבע, כי פקיד היערות, בבואו לתת רישיון לכריתת עץ בוגר, ייתן אישור, כאמור, רק לאחר שהונחה דעתו כי במקום העץ יטעו עצים אחרים מסוג, בכמות ובאיכות שייקבעו. פקיד היערות מעריך את ערכו של העץ במונחים אסטטים, כלכליים, סביבתיים, נופיים, היסטוריים ואישיים וקובע מה ערכו של העץ, מתן רשיון הכריתה מותנה במתן הערך החליפי בעצים [לא בכסף] באתר או בסביבתו.
כמו כן, בבואו לתת רישיון העתקה, על פקיד היערות לקבוע תנאים להעברה, שיש בהם כדי להבטיח את צמצום הפגיעה בעץ הבוגר במהלך ההעתקה. כלומר, פקיד היערות יכול לדרוש מיפרט מקצועי והעתקה מכובדת של העץ, וגם ליווי ופיקוח של יועץ מקצועי לביצוע העתקה.

חוק הגנה על ערכי טבע מוגנים
מספר מיני עצי בר מוגנים הגנה כפולה מפני כריתה. מינים אלו מחייבים בנוסף לרישיון כריתה מפקיד היערות גם לרשיון מרשות הטבע והגנים [כגון: מיני אלון, מיני אלה, אורן ירושלים, כליל החורש, פיקוס השקמה ועוד]. במטרה למנוע כפילות בהגשת בקשות ומניעת בירוקרטיה מיותרת מהאזרח, נעשה כרגע הליך בו הגשת בקשות כריתה מחוץ לשטחי רט"ג תעשה רק באמצעות פקידי היערות.

מיהם פקידי היערות ומה תפקידם?
בארץ פועלים כמה פקידי יערות:
פקיד יערות ארצי הממונה על ביצוע התקנה במשרד החקלאות.
פקיד היערות הראשי של קק"ל ופקידי יערות של קק"ל, הפזורים במחוזות קק"ל בכל הארץ.
שלושה פקידי יערות, הממונים מטעם משרד החקלאות בערים הגדולות: ירושלים, ת"א וחיפה. במסגרת הרצון להקל על עבודת פקידי היערות של קק"ל מתנהל כרגע הליך של הסמכת פקידי יערות נוספים בערים הגדולות.
כל פקידי היערות מחוייבים בהשתלמות שנתית ובעבודה על פי ההנחיות שנקבעו.

בקשת רישיון
כל אזרח, מוסד או רשות המעוניינים לכרות או להעתיק עץ או אפילו לבצע עבודות פיתוח בקרבת העץ, מחוייבים להגיש בקשה לכריתה/העתקה של העץ. הבקשה מוגשת לאחד מפקידי היערות של הקק"ל או של הרשות המקומית – אם יש בה פקיד יערות. קיים נוהל מפורט כיצד להגיש בקשה. פקיד היערות אמור לבחון את הבקשה ולקבל החלטתו תוך 21 יום.

ערר על החלטה
לאחר קבלת ההחלטה, רשאי מגיש הבקשה או כל אדם אחר להגיש ערר על החלטת פקיד היערות. החלטות שהתקבלו על ידי פקיד יערות קק"ל -
יוגש הערר לפקיד היערות הארצי של קק"ל. בהחלטה שהתקבלה ע"י פקיד יערות עירוני - יוגש הערר לפקיד היערות הארצי במשרד החקלאות.
בשנה האחרונה מוחשב תהליך הבקשות והגשות הערר.

יחידת פקיד היערות במשרד החקלאות
החל מקיץ 2008, הוקמה במשרד החקלאות יחידת פקיד היערות אשר מפקחת על ביצוע החוקים להגנת אילנות. במסגרת היחידה נקבעו נוהלי עבודה ומתבצעת הדרכה לפקידי היערות. היחידה עוסקת בפיקוח ובמענה לתלונות הציבור בכל נושא הגנה על עצים, ומקיימת ימי עיון והכשרות למוסדות התיכנון, מהנדסי ערים, מנהלי מחלקות ברשויות ולציבור הרחב (פנייה לפקיד היערות במשרד החקלאות בטלפון 03-9485816).

אכיפה ופיקוח
בכל מקרה של כריתת עצים, יכול האזרח לבקש מכורת העצים שיראה לו רישיון לכריתה. כאשר מתבצעת כריתה ללא רישיון או כאשר יש חשש לכריתה ללא רשיון ניתן לפעול במספר דרכים:
פנייה ליחידת הפיקוח של קק"ל, ישירות ליחידה (02-9905561) או באמצעות קו ליער (1-800-350-550).
פנייה לפיקוח העירוני. הפיקוח העירוני בכל עיר (מוקד 106) הינו זמין ומהיר ויכול תוך דקות להגיע למקום , לבדוק האם יש רישיון ולעצור את העבודה. בחלק מהרשויות יש פקחים המוסמכים לפעול במסגרת חוק הפיקוח הסביבתי ויכולים לפעול לחקירה ותביעה נגד הכורת.
פנייה למשטרה – במקרים רבים עצירת כריתה או העתקה ללא רישיון מתבצעת ע"י משטרת ישראל.
פנייה לפקחי הסיירת הירוקה באמצעות יחידת פקיד היערות בקק"ל או פקיד היערות של קק"ל או פקיד היערות העירוני - בימים אלו נכנסת הסיירת הירוקה לפיקוח ואכיפה נגד כריתת עצים והעתקתם ללא רישיון. פנייה אליהם תעשה באמצעות פקידי היערות.



איך האזרח יכול לסייע בהגנה על עצים?
נאמני אילנות ברשויות - משרד החקלאות מעודד אזרחים וגופים ירוקים במסגרת החברה להגנת הטבע, מינהלים קהילתיים ומתנ"סים להקים חבורות של "נאמני אילנות" אשר יסייעו בשמירה על העצים ברשות ובקירבת ביתם. אין תחליף ליכולת של אזרחים איכפתיים ומעורבים הרואים את העצים מדי יום להשפיע על גורמי הרשות.

לחץ ציבורי - חשוב לדעת, שבשל לחצים המופעלים לעתים על פקידי היערות או על נציגיהם, ניתן אישור להעתקת העץ או אף לכריתתו, אף על פי שברור שהעתקה זו עלולה לסכן את העץ, ואף אם ייוותר בחיים, יישאר במקרים רבים גידם ופגוע, ולעולם לא יחזור לצורתו המקורית ולנופו. אם ידוע על בקשה שהוגשה, כדאי לבקש מפקיד היערות הסברים למתן ההיתר, ובכך ליצור לחץ שכנגד. אם ידוע על עץ שעומדים לכרות, דרשו מהגוזם לראות את האישור. כריתת עץ ללא אישור הנה עברה פלילית!
טיפול מקצועי בעצים -כדי לאפשר לעצים להגיע לנוף משמעותי ולחיות שנים רבות, יש צורך להגן עליהם בתהליכי פיתוח, וכמובן, לטפל בהם בצורה נאותה במשך כל שנות חייהם. חשוב להבין, שחצרן אינו גנן, למרות היותו מצויד במשור מכני. גננות היא מקצוע מורכב, והעץ דורש טיפול מקצועי. איש מקצוע יכול לשקם עצים פגועים וחולים ולהבטיח שיתנו צל וירק עוד שנים רבות. בעצים הנמצאים בתהליכי ניוון וזקנה, ניתן לטפל באמצעות גיזום מקצועי, שמטרתו הפחתת משקל מענפי העץ והקטנת סיכויי שבירת ענפים; טיפול בפצעי עצים; תמיכה של ענפים מסוכנים ועוד.
טיפול מקצועי בעצים - חובה שייעשה ע"י אנשי מקצוע. גיזום ותמיכה ייעשו אך ורק ע"י גוזם בעל תעודת "גוזם מומחה" מטעם משרד החקלאות. כך, נוכל להבטיח שהטיפול יינתן בצורה מקצועית ובטיחותית.

הגנה על עצים לפני פיתוח - כדאי לגלות ערנות באתרים, שבהם מתוכננים בנייה או פיתוח וצומחים בהם עצים. מומלץ לבדוק בעת הפרסום הראשוני אודות הבנייה, אם העצים סומנו בתוכניות ואם מתוכנן להשאירם. יש לבדוק אם קיים חשש להתקרבות לעצים קיימים במהלך העבודות, ואם הללו עלולים להיפגע. אם אכן מתגלה סכנה כזו, נא לפנות לפקיד היערות הארצי של הקק"ל או לפקידי היערות בשלוש הערים הגדולות באגף שפ"ע, ולבדוק אם ניתן היתר העתקה או כריתה. אם לא ניתן ההיתר, אזי קל להגן על העץ; אך במקרה שניתן היתר ונראה שאין סיבה לפגוע בעץ, מומלץ לפנות לפקידי היערות הארציים בקק"ל או במשרד החקלאות, ולערער על ההחלטה. כמו כן, ניתן להיעזר בעמותת "אדם, טבע ודין" בת"א, המסייעת בהגנה על עצים. איסוף חתימות, שיצורפו לערעור, עשוי לסייע. בידכם להגן על עצים ולהצילם!

גם עץ אחד שווה את המאמץ - עצים רבים ניצלו מכריתה או מהעתקה (שכמוה ככריתה), הודות למודעותם ולהתערבותם של התושבים. גם עץ אחד שווה את המאמץ. זכרו, עץ בוגר שנכרת - לא ניתן להשיבו, ועד שיצמח עץ חדש במקומו, תחלופנה שנים רבות.



מידע רב על הגנת אילנות – חוקים, נוהלים, רשימת פקידי יערות בקק"ל וברשויות, יועצים בתחום העצים, רשימת "גוזם מומחה", טלפונים חשובים, ניתן למצוא באתר משרד החקלאות: www.moag.gov.il תחת הקישור "יחידות המשרד" > "פקיד היערות" וגם תחת "נושאים"> "לחבק עץ".
מידע נוסף ישנו באתר קק"ל www.kkl.org.il בקישור "אודותנו"> "קק"ל כפקיד היערות".

להמשך קריאה על אחזקת גינות במרכז