מרבית בעלי הגינות משקים את גינותיהם לפי זמן. שיטה זו אינה מדויקת וגורמת לבזבוז גדול של מים. מעבר להשקיה על פי חישוב כמותי תביא לחיסכון גדול בצריכת המים. איך עושים זאת? התשובה בכתבה.
כתב: יצחק הל אור
גננות הנוי והנוף הירוק מהווים מרכיב חשוב באיכות החיים שלנו. הנוף הירוק סופח אבק, בולם קרינה ומהווה ריאות ירוקות לחידוש חמצן. המאמץ המושקע בטיפוח הנוף סביבנו מעיד על חשיבותו. אך בארצנו, שבה אין יורדים גשמים בימי הקיץ והיא נמצאת במצוקת מים קשה, אנו מחויבים בשימוש מושכל במים תוך חיסכון מירבי. ואפשר לחסוך מים רבים מבלי לפגוע בצורה קשה בצמחי הגינה. בחרתי הפעם לכתוב על המרכיב החשוב ביותר בפעולות החיסכון: השקיה על פי כמות.
לפי דעתי, יכול בעל הגינה שעובר להשקות בשיטה זו, לחסוך עד כדי 40% מכמות המים אם הוא משקה כרגע בחישוב לפי זמן. חישוב מנות מים בהשקיה נכונה וחסכונית של הגינה צריכה להיות בכמות מים מדויקת הנדרשת לקיומה.
כמות שתאפשר התפתחות אופטימלית לצמחים מחד ותמנע ביזבוז מים ותשלומי חשבונות מים מנופחים מאידך.
היום רוב בעלי הגינות משתמשים ב"מחשבי השקיה", הנפתחים לפי תכנות מראש לפרק זמן מסוים בכל כמה ימים. השקיה כזאת אינה מדויקת, בלשון המעטה. צמחי הגינה מקבלים בדרך כלל עודפי מים גדולים, המחלחלים לקרקע מתחת לבית השורשים של הצמחים ואינם מביאים תועלת פרט לספקי המים המתפרנסים מהבּורוּת הקיימת בהרגלי ההשקיה.
מים נמדדים בנפח ולא בזמן - דהיינו ביחידות נפח - ליטר, או מטר מעוקב (בסלנג - "קוּב").
לשאלה כמה מים אתה/את משקה את הדשא שלך הייתי מצפה לתשובה – את הדשא שלי, ששטחו 50 מ"ר, אני משקה אחת לשבוע בכמות של 1225 ליטרים. ואילו התשובה שמקבלים בדרך כלל היא - אני משקה כל יומיים, כ- 20 דקות!
והשאלה הגדולה היא, כמה מים יוצאים ממערכת ההשקיה ב-20 הדקות הללו?
לכל גינה הותאמו הממטירים שלה, לצרכיה. בממטירים בעלי ספיקה גדולה, כמות המים המומטרת בפרק זמן של 20 דקות תהיה גדולה בהרבה לעומת ממטירים בעלי ספיקה נמוכה. גודל הנחירים ("פִּיות") בממטיר יכול לשנות את הכמות באופן דרמטי. ולכן תשובה כזאת - של פתיחה לפי זמן - אינה נכונה, אינה טובה, בזבזנית ומגלה, אם אכן הגינה ירוקה, חשבונות מים מנופחים. החלופה האחרת, המדויקת והמקצועית, היא השקיית השטח לפי מנות מים כמותיות מחושבות ומדודות.
חישוב זה יכול לבצע כל בעל גינה ולכוון את "מחשב" המים הביתי שלו למתן כמויות מים מדויקות הרבה יותר.
כמויות שתספקנה לתצרוכת הצמחים, אך לא יחלחלו לעומק מתחת לבית השורשים או יזרמו בנגר עילי מחוץ לשטח המושקה.
החישוב בפועל והמעשה כך ייעשה. "מחשב" ההשקיה פותח וסוגר "ברזים" חשמליים, הממונים על השקיית חלקים מהגינה. ברז, ברז וחלקו בגינה. אם פותחים את הברז נוכחים לדעת איזה חלק מהגינה הוא משקה. את החלק הזה צריך למדוד עם סרט מדידה לאורך ולרוחב ולחשב את השטח במטרים מרובעים. אם השטח אינו ריבוע או מלבן, מחלקים אותו לריבועים קטנים ו\או משולשים ומודדים אותם. אחרי איחוד המדידות מגיעים לגדל השטח שאותו משקה אותו ברז מסויים.
עתה מחשבים על פי הטבלה המצורפת את כמות המים הנחוצה לשטח הזה, על פי גודלו ומרווח הימים שבין ההשקיות.
וזה הזמן לבצע מדידת ניסוי. סוגרים את כל הברזים הפתוחים בבית. ניגשים למד המים הדירתי. שם ניתן לראות צריכת מים בליטרים. רושמים את מצב המונה. מסתכלים בשעון היד ופותחים את הברז החשמלי המסויים הזה למשך חמש דקות בדיוק. לאחר מכן רושמים את מצב מונה המים שנית לאחר ההשקיה. מספר הליטרים המתקבל הוא כמות המים שמוציא הברז הזה במשך חמש דקות.
ניתן עתה לחשב את הזמן להשקיית מנת המים שחישבנו לשטח המסוים הזה.
לדוגמה: אם במשך חמש דקות הושקו 220 ליטר מים, הרי כדי להשקות 1225 ליטר יש לכוון את הברז לפתיחה של 27.45 דקות. דהיינו כמעט 28 דקות. מעתה בכל השקיה ישקה הברז המסוים הזה במשך 28 דקות את הכמות המחושבת של 1225 ליטר מים (במקרה הזה אחת לשבוע). אם מרווחי ההשקיה גדולים יותר, תגדל בהתאם מנת המים.
ואם רווחי ההשקיה יקטנו, תקטן מנת המים גם היא. אפשר גם אחרת מעט. נכוון את ברז ההשקיה לזמן שיחושב על פי כמות המים הנדרשת, בכך, שנפתח את הברז עד שמד המים יראה שיצאה הכמות הנדרשת.
זה הזמן שהברז ייפתח כל אימת שיקבל את הפקודה החשמלית. גם את מרווחי ההשקיה יש לכוון במחשב על פי הטבלה.
1. השטח המחושב להשקיית עצים הוא שטח היטל נוף העץ (גם אם העץ מושקה במקומות נקודתיים מצומצמים).
2. עצי פרי הניצבים בגן בשטח מושקה אחר, יקבלו תוספת יחסית.
לדוגמה, במישור החוף והשפלה, בקיץ, דרושים שלושה וחצי ליטרים מים לכל מטר מרובע דשא ליום, חמישה ליטרים לפרחים וירקות, ואחד וחצי ליטרים לשיחים. הטבלה כאמור מציינת את צריכת המים לכל יום למטר מרובע. בכדי להגיע למנת ההשקיה יש כמובן לחשב קודם כל את גודל החלקה המושקית – על ידי כל ברז בנפרד - במטרים רבועים. אם לדוגמה מדדנו תשעה מטר רוחב ועשרה אורך, הרי שגודל השטח הוא תשעים מטר מרובע, אם נכפיל את גודל השטח בכמות המים היומית הנחוצה למטר מרובע של דשא נקבל את מנת המים היומית לכלל שטח המדשאה.
אם בחרנו להשקות שלושה וחצי ליטרים למטר מרובע ליום, הרי שבדוגמה שלנו נכפיל 90 מטר מרובע שהוא גודל השטח (ובהנחה שכל השטח מושקה מברז אחד) בשלושה וחצי ליטרים- שהם מנת המים היומית שהוצאנו מהטבלה ונקבל 315 ליטר, מנת מים יומית לכלל שטח הדשא.
מכיוון שמשקים במרווחי זמן של מספר ימים, נעיין בטבלה המנחה אותנו במרווחים אלה - הם משתנים בגלל סוג הקרקע. קרקע קלה בהירה ומתפוררת היטב בין האצבעות, מנקזת מים במהירות, מחזיקה מעט מים ומרווחי ההשקיה בגינה השתולה על קרקע כזאת צפופים יותר. קרקע כבדה כהה יותר מנקזת מים באיטיות רבה, בוצית ונדבקת לאצבעות, מחזיקה ואוגרת מים רבים יותר בתוכה ועל כן מרווחי ההשקיה שם גדולים יותר.
מרווחי ההשקיה מושפעים גם מסוג הצמחים. אם נשקה דשא בקרקע קלה כל חמישה ימים, בדוגמה שלנו נכפיל 315 ליטר שהיא המנה היומית בחמש, שהם חמישה ימי מרווח ונקבל 1575 ליטרים. זו מנת המים בכל השקיה. מומלץ להתקין מד מים בראש כל מערכת השקיה המשקה גן או גינה בשטח העולה על 40 מ"ר - לבקרה כמותית של ההשקיה.
באותה צורה אפשר לכוון את מחשב ההשקיה בכל הברזים החשמליים לכמות המים הנדרשת לפרקי הזמן בין ההשקיות. את השיחים והעצים משקים באמצעות טפטפות.
חשוב שפיזור המים יהיה יעיל, לפיכך יש להשתמש בטפטפות בספיקה אחידה, בלחץ מתאים ובמרחקי טפטוף המתאימים למרווחי השתילה של הצמחים. לצורך חישוב השטח המטופטף מחשבים את שטח ההיטל של השיחים. זכור, השקיה לפי כמות מדודה היא המפתח לחסכון במים. הנה כי כן, אפשר לקיים גינות ירוקות ויפות עם מים מעטים. דווקא בארץ שחונה כשלנו, חשוב לקיים גינות כאלה, לצל, לריאות ירוקות ולשיפור איכות החיים. ניתן לעשות זאת בשימוש חכם ומושכל במעט המים העומדים לרשותנו.
להמשך קריאה על תכנון נכון של מערכת השקיה