טיולים בעקבות עצים מרשימים ומיוחדים ברחבי הארץ מסייעים לחיזוק הקשר עימם. הכרת העצים, מופעם המיוחד, סיפורם ההיסטורי - כל אלה גורמים ליחס של כבוד לעצים ולרצון לסייע ולשמרם. ט"ו בשבט כראש השנה לאילן הינו זמן מצוין לפעילות זו למשפחה, לקבוצה ואף לבודדים ולזוגות.

כתב וצילם: ישראל גלון, משרד החקלאות

שיטה במדבר
שיטה סלילנית
Acacia raddiana
משפחה: שיטיים
מיקום העץ: פארק ספיר בערבה
ממדים: גובה: 8 מ'; קוטר נוף: 12 מ'
היקף גזע בגובה 1.3 מ': 1 מ'
גיל העץ: עשרות שנים

אחד מסמלי הצומח של הערבה הינם עצי השיטה - שיטה סלילנית ושיטה סוככנית.

עצי השיטה יוצרים נוף דמוי סוואנה וחורש השיטים מטפח סביבו מערכת אקולוגית שלמה של בעלי חיים וחרקים, משום שהעץ מספק מזון, מים וצל. בשנים האחרונות, עקב עבודות פיתוח והכשרה חקלאית, נפגעים עצי השיטה הן מכריתה ישירה והן כתוצאה מהטיית ערוצי זרימה ושינויי קרקע המונעים את הגעת המים לעצים.
פארק ספיר וחניוני עצי השיטה שהוקמו ע"י קק"ל, הנמצאים לאורך כביש הערבה, כמו חניון "שיטה במדבר" הנמצא צפונית לפארק ספיר סמוך ליישוב חצבה, הם מקומות מעולים למנוחה ולהתרעננות לנוסעים בכביש ותורמים רבות לאקולוגיה הסביבתית.
פארק ספיר הינו נווה מדבר שפותח ע"י קק"ל. בפארק אגם מים שנוצר כתוצאה ממי תהום גבוהים, שביל הליכה העשוי דק עץ, עצי תמר, מדשאה, צמחי סוף ופינות ישיבה. דרומית לאגם, על גבעה קטנה, בולט עץ שיטה סלילנית מרשים, המשלים את תמונת הנוף. שעות בין הערביים הן הנעימות ביותר למנוחה בסמוך לאגם. הפארק קרוי על שם פנחס ספיר ז"ל, שהיה שר האוצר וחבר כנסת ישראל, ופעל רבות למען פיתוח הנגב.


בסמוך ניתן לסייר במיזם אמנותי סביבתי משנת 2002: "חיים במדבר" - זהו מסלול מעגלי קצר ובו משולבות יצירות אמנות ברוח המדבר.
בערבה קיים מיזם משותף של המועצה האזורית ערבה תיכונה, בית ספר שדה חצבה וקק"ל, שנועד לטפל ולשמר את עצי השיטה. המיזם נקרא "אמץ שיטה" ובו שתלו ילדי בית ספר "שיטים" והוריהם עצי שיטה מזרעים שנאספו והונבטו. העצים מטופלים ע"י המשפחות והחקלאים במטרה להשיב לאזור את עצי השיטה שנפגעו.


איך תגיעו?
 בכביש הערבה (כביש מס' 90) בדרך לאילת, פונים מערבה ליישוב ספיר. מיד לאחר הפנייה מסתעפת צפונה דרך עפר לכיוון הפארק, בה נוסעים כחצי ק"מ עד שמגיעים.

החרוב והמערה בפקיעין

חרוב מצוי
Ceratonia siliqua
משפחה: קסאלפיניים
מיקום העץ: בסמוך למערת רבי שמעון בר יוחאי
ממדים: גובה: 18 מ'; קוטר נוף: 30 מ'
היקף גזע בגובה 1.3 מ': 4.5 מ'
גיל העץ: כ-400 שנה
החרוב העתיק, הגדול והמקודש ביותר בישראל, כך אומרים, הוא העץ הנטוע בפתח מערת ר' שמעון בר יוחאי בפקיעין שבגליל. העץ מרובה הגזעים צומח מתוך הסלעים ומעורר התפעלות.
מסופר כי בתקופת מרד בר כוכבא בשנים 135-132 לספירה, הרשב"י, שהיה ממתנגדי השלטון הרומאי, ברח עם בנו מהרומאים והם הסתתרו במשך 12 שנים במערה בפקיעין ולמדו תורה. הם ניזונו מעץ חרוב וממעין מים שנבראו להם בדרך נס. ביום היו מתפללים, ובלילה פושטים בגדיהם ויושבים עד צווארם בחול למען לא יתבלו בגדיהם.
על פי המסורת, לצד חרוב זה כתב הרשב"י את "ספר הזוהר", והמקום נחשב קדוש גם אצל תושבי פקיעין מדתות אחרות.
חרוב בפקיעין לשואלים, אם אכן זה מקום המערה והעץ של רשב"י, נענה כי בעיסוק במסורות קדושה, האמונה העממית ורצונם של הבריות להזדהות עם דמויות מופת של גדולי הדורות ולהסתופף בצל קדושתם הם הקובעים, ולא דבריהם ומחקריהם של חכמי האקדמיה.
על החרוב שבפתח המערה יש סיפורים רבים, כמו, למשל, זה שכתב הנוסע ר' יהושע מאלאזיץ בשנת 1764: "בפקיעין הרבה בעלי בתים עובדי שדות וכרמים… היא מלאה כל טוב, ארץ לא תחסר כל בה, עינות מים יוצאים בבקעה ובהר. ושם אילן החרובין של רשב"י, הוא זקן ואינו עושה פירות, והנכרים נוהגין בו קדושה, ואם נפל ענף אין לוקחין אותו לשום תשמיש". וכן נכתב על מבקרים שעלו לרגל להתפלל תחת העץ, להגיד את הזוהר ואף לקחו לסגולה מעלי העץ ולא מהפירות.
נבקר בעץ החרוב, נציץ למערה ונרד לחזות גם בעץ התות הזקן שבמרכז הכפר ובבית הכנסת העתיק.
אם תאחזו בשטר של 100 שקלים ותביטו בגבו, תראו נוף מקסים של הכפר פקיעין שיצחק בן-צבי, נשיאה השני של ישראל, נודע כאחד מחוקריו הגדולים. תוכלו לראות צילום של בית הכנסת העתיק, של עץ החרוב ושל המערה, בה הסתתרו הרשב"י ובנו, וכמובן את דיוקנו של בן צבי.


איך תגיעו?
 על פי שילוט מהכביש הראשי של פקיעין, הנמצאת על כביש 864.

שניים ברושים ברמת השניים
ברוש מצוי

Cupressus sempervirens
משפחה: ברושיים
מיקום העץ: במרכז עמק השלום ברמות מנשה
ממדים: גובה: 24 מ'; קוטר נוף: 8 מ'
היקף גזע בגובה 1.3 מ': 2.6 מ'
גיל העץ: נשתלו ב-193
במרכז "עמק השלום", בסמוך למושבה יקנעם ולקיבוץ הזורע, בלבו של פארק "רמות מנשה", ניצבים זקופים שני עצי ברוש מרשימים ובולטים. בסמוך אליהם מוצב שלט המספר על יואש זילר ויצחק קליצ'בסקי, שני שומרים שנרצחו במקום במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939). המשורר דוד שמעוני הקדיש שיר לזכרם לאחר רצח מזעזע זה-

בהר אפרים ביקנעם
יצאו שני רעים לעזרת העם
יואש ויצחק, בחורים אמיצים
עת למעדר ועת לחיצים
יצאו לשמור בחשכת הליל
את שדות ישראל מצר משתולל
בהר אפרים, ביוקנעם
ירייה אחרי ירייה תרעם
מטר חיצים באופל ירעש
על שדות ישראל יצחק ויואש
על שדות ישראל שני רעים צעירים
נפלו חללים - שומרים עריריים


עצים בסטף לזכרם, ניטעו שני הברושים הבולטים ביופיים בעמק השלו. הנוף והשקט בעמק מנוגדים לגמרי לכבישים הסואנים הסמוכים למקום. אפשר לבלות בנחל השופט, במעיין הרומי הסמוך, עין חשרת, הקרוי גם "מעיין אמי" לזכרו של אמי בר-נר, חבר קיבוץ הזורע שנפל בעת מילוי תפקידו.
המושבה יקנעם נוסדה בשנת 1936. מתיישביה הראשונים החלו לעבד את האדמות שרכשו, ובתוך כך, זיהו את אזור "עמק השלום" כמתאים לגידול מטעי פרי והזדרזו לטעת בו שתילי עצי שזיפים ומשמשים. לאחר המאורעות ומלחמת השחרור, חזר העמק לשמש מקום מרעה וגידול חקלאי.
ב- 1960 הוקמה במקום "חוות עמק השלום" ע"י נוצרים אוהבי התנ"ך וארץ ישראל. החל משנת 1995 מפעילה את המקום עמותת "לטם" - מרכז הדרכה בטבע לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, ובכך ממשיכה לשמר את החווה החקלאית ולפתוח את שעריה למטיילים הרבים הפוקדים את האזור.
שווה לשלב סיור בנחל השופט הסמוך שהינו פרוייקט מיוחד של קק"ל המאפשר טיול בין עצים סמוך לנחל ולמים הזורמים בשביל נגיש לכל אחד כולל נכים בכסאות גלגלים.

איך תגיעו?
בכביש 66 - כביש יקנעם-מגידו - דרומית לקיבוץ הזורע, יש שלט המורה על כניסה לפארק "רמות מנשה" ונחל השופט; יש לנסוע על פי השילוט.

להמשך קריאה על עצים ותיקים-טיול בעקבות עצים