השקיה כמותית חכמה לחסכון במים
משנה: מרבית מערכות ההשקיה בגינון הציבורי עדיין עובדות על בסיס זמן, למרות שהן יכולות לעבוד על בסיס השקיה כמותית ובכך להביא לחסכון גדול במים. ניתן לחבר את המערכת לתחנה מטאורולוגית ולהשיג יעילות גדולה עוד יותר
יואל עופר, מתכנן השקיה
ליד: תיעוד התהליך מאפשר לשנות בקלות את מנות המים המחושבות במידת הצורך ולבקר ולהגביל את יחס צמצום צריכת המים בהתייחס למנת המים הקודמת
ליד: שימוש נכון ויעיל בממשק של עבודת תחנה מטאורולוגית ומערכת בקרה הינו חלק מרכזי וחשוב בהצלחת הפרויקט
טקסט
נכון להיום, כ-90% מבקרי ההשקיה ברשויות המקומיות ובגינון הציבורי והמוסדי בארץ מופעלים ונשלטים מרחוק, אך למרות שמערכות הבקרה יכולות לעבוד על בסיס השקיה כמותית ובכך לחסוך כ-20-30% מצריכת המים, מרבית מערכות ההשקיה עובדות על בסיס זמן. הסיבות לכך הן הרגל, נוחות ומידע חסר לגבי גודל השטח של כל ברז משקה.
בשל הכדאיות הכלכלית הגדולה הטמונה במעבר להשקיה כמותית, מומלץ מאוד לעשות זאת והצעד הראשון בדרך לשם הוא אומדן גודל השטחים המושקים, מדידת ספיקה וידיעת או הערכת שיעור ההשקיה בהתאם לשיטת ההשקיה – המטרה, התזה או טפטוף, ומרווחי ההצבה של מוציאי המים: ממטירים, מתזים, טפטפות.
תחשיב מנת המים להשקיה
כאשר קיים נתון גודל שטח מושקה לכל ברז, ניתן לחשב מנת מים להשקיה על בסיס סוג הגידול
(דשא, שיחים, עצים, פרחים), מרווח ההשקיה בימים והחזר מנת המים היומית (מ"ק/דונם)
בחודשי השיא של צריכת המים (יוני – ספטמבר).
ישנה אפשרות נוספת בה מערכת הבקרה אשר מחוברת לתחנה מטאורולוגית תקבל נתוני גודל שטח וסוג גידול ותחשב באופן אוטומטי את מנת המים בהתאם למרווח ההשקיה וחישוב ההתאדות שמתבצע על ידי התחנה המטאורולוגית. אפשרות זו מומלצת ליישום בהמשך.
תיעוד ההליך
מומלץ לתעד את תהליך המעבר להשקיה כמותית באמצעות גיליון אקסל לפי המפרט:
מספר ראש מערכת
שם ראש מערכת
מספר ברז משקה
סוג צמחיה
ספיקה
בפועל
(מק"ש)
גודל שטח
מושקה
(דונם)
שיעור השקיה (מ"מ/
שעה)
זמן השקיה
לפני המעבר
מנת מים קודמת (קוב)
מנת מים מחושבת (קוב)
מרווח השקיה (ימים) כמות מים שיא להשקיה יומית
מ"ק/דונם
הערות
תיעוד התהליך מאפשר לשנות בקלות את מנות המים המחושבות במידת הצורך ולבקר ולהגביל את יחס צמצום צריכת המים בהתייחס למנת המים הקודמת. בשלב ראשוני מומלץ שלא לצמצם את מנת המים במעבר מבסיס זמן להשקיה כמותית ביותר מ- 40-50%.
השפעת התחנה המטאורולוגית וחשיבותה
תחשיב מנת המים נקבע לכמות שיא, כאשר ביישום בפועל בשטח, העבודה עם התחנה
המטאורולוגית היא אשר תקבע ביחס למדידותיה את ההשפעה על מנת המים שתושקה בפועל.
בחודשים אפריל עד יוני ובאוקטובר-נובמבר תוקטן בדרך כלל מנת המים, ובמקרים של מזג אוויר שרבי קיצוני מנת המים יכולה אף להיות גדולה יותר מכמות השיא שנקבעה. טווח ההשפעה של התחנה המטאורולוגית נתון לקביעה ולשינוי.
שימוש נכון ויעיל בממשק של עבודת תחנה מטאורולוגית ומערכת בקרה הינו חלק מרכזי וחשוב בהצלחת הפרויקט.
גורמים משפיעים ביישום ההליך
תקינות מדי המים, התאמת הפלטים החשמליים, יעילות מערכות ההשקיה, תנאי צל / שמש,
אחידות פיזור המים והקרקע, יכולת הקרקע לאחוז מים – כל אחד מגורמים אלה יכול להשפיע על יישום ההליך.
המעבר להשקיה כמותית חושפת את נקודות החולשה של מערכות ההשקיה, את תנאי החשיפה השונים של הצמחיה לשמש ואת אי אחידות פיזור המים ואי אחידותה של הקרקע בחלק גדול מהמקרים.
מסקנות שנצברו מפרויקטים שבוצעו
א. התממשקות התחנה המטאורולוגית מצריכה ליווי מקצועי לשם הצלחתה. זה איננו מוצר של plug and play , במיוחד כאשר עובדים במסלול האוטומטי שהינו המסלול המומלץ אשר מביא לחסכון גבוה יותר במים.
ב. כמויות המים צומצמו בכ- 20-30% והירידה בצריכת המים מומשה גם בשנים הבאות
לאחר גמר הביצוע של הפרויקט.
ג. במקומות בהם יעילות ההשקיה נמוכה נדרש לבצע שינוי או להגדיל את מנת המים.
ד. ניהול יעיל של הקצאות מים שנתיות יכול להתבצע רק על ידי מעבר להשקיה כמותית וקביעת מנות השקיה וצריכות מים חודשיות ושנתיות.
מה מבטיח את הצלחת הפרויקט?
א. יועץ מקצועי שמלווה את כל ההליך.
ב. חברת בקרה שמספקת את התחנה המטאורולוגית ושותפה לפרויקט.
ג. שיתוף פעולה מצד האחראים על מערכת הבקרה וההשקיה.
ד. איכות העבודה של אנשי הקבלן אשר מתחזקים את מערכות ההשקיה וזמינותם
לטיפול ותיקון תקלות.