רמת הנגב - פריחות חורף

כתב: ד"ר אורי פרגמן-ספיר

הגשמים הופכים את הנגב המדברי, להרף עין, לגן עדן פורח. בכתבה זו ננסה לכוון אתכן לאטרקציות פריחה מיוחדות במדבר שלנו, בחלקן צמחים ממינים רבים ובחלקם האטרקציה היא צמח אחד או שניים.

צמחים מלבלבים בעקבות הגשמים, וכבר בעיצומו של החורף מתחילים לפרוח בנגב גיאופיטים - הלא הם צמחי הבצל והפקעת. צמחים אלה יכולים, בשל משאבי המים והמזון האגורים באיבר האגירה שלהם, לפרוח מהר לפני גל הפריחה האביבית העיקרית וכך להימנע מתחרות עם שאר הפרחים על חרקים מאביקים. 
בכתבה זו ננסה לכוון אתכם לאטרקציות פריחה מיוחדות במדבר שלנו. חלק מהאתרים כוללים סיור פריחה מקיף ובו צמחים ממינים רבים ובחלקם האטרקציה היא צמח אחד או שניים. בטיולים אלו מומלץ להוסיף ביקורים באתרי תיירות נוספים כמו אתרי ארכיאולוגיה, מוזיאונים ועוד.

שמורת בארי - עירית, כלנית ועוד
ההמלצה הראשונה היא סיור לשמורת בארי בחודש ינואר. שמורה זו נמצאת על הגבול בין מישור החוף הדרומי והנגב ומכאן ייחודה – כאן גדלים צמחים ים-תיכוניים וגם צמחים מדבריים זה לצד זה. כאן גם תוכלו לראות את נופי הבתרונות, הלא הם ערוצים המתארכים כלפי חלקם העליון על ידי התמוטטויות של קרקע.

צמח בולט בעונה זו הוא עירית גדולה, צמח גבוה בעל תפרחת מסועפת ורבת פרחים לבנים. נזהה אותה בשושנת עלים צריך אשר מופיעים רק בבסיס הצמח ולא על הגבעול. פרחי העירית מתקתקים,  כדאי לטעום פרח או שניים.  העירית נפוצה מהנגב ועד לחרמון ומתחילה לפרוח בחורף.
בכל צפון הנגב נוכל לראות מרבדים שלה, שכן היא לא אהודה על המקנה ולכן נפוצה במיוחד באזורים אלה בהם יש רעיית יתר. פריחת העירית מתחילה בדצמבר ומסתיימת בסוף פברואר.

כלנית מצויה היא אולי המפורסמת באזור זה. היא יוצרת מרבדים אדומים מרהיבים המרשימים גם את אחרוני המתלהבים מטבע וצמחים. נראה כי משטר הרעייה באזור מעודד גם את הכלניות. אזור בארי הוא הגבול הדרומי של מרבדי כלניות, מכאן ודרומה הן מתמעטות ומופיעות עד להר הנגב
רק בערוצים. כלניות הנגב הן כולן אדומות, קצרות גבעול ובעלות עלים גזורים מאד, דמויי עלי פטרוזיליה. מאוחר יותר באביב הן יתחלפו לפרחים אדומים אחרים כמו הנורית והפרג.

בינות לכלניות נבחין בפרחי איריס לבנים ונמוכים, אלה משתייכים לאיריס ארץ-ישראלי, צמח הנפוץ בעיקר בצפון הנגב, בשפלה ובמישור החוף. הפרח בגוני לבן-קרם. לעתים נדירות הוא כחלחל וקוטרו 9-6 ס"מ. שלושה עלי עטיף חיצוניים המכופפים כלפי מטה, מנוקדים בנקודות כהות ולאורכם עורק מרכזי צהוב. עלי עטיף אלה ואונות העלי יוצרים שלוש מנהרות. שלושת עלי העטיף הפנימיים קטנים-מנוונים ופרושים הצידה בניגוד לרוב מיני האיריס האחרים. האיריס הארץ-ישראלי פורח בכל חודש ינואר ונמצא דרומה עד אזור להבים.

לא נשכח כי באזור שמורת בארי יש מקומות נוספים בעלי עניין - מכרה גופרית, בסיס תחמושת בריטי מימי מלחמת העולם השנייה, אנדרטה לזכר חיילי בנות הברית שנפלו בעת ניסיונות כיבוש עזה ואתרי ראשית ההתיישבות.
אם הזמן שלכם קצר, תוכלו לבקר באתר חלופי - שמורת פורה על כביש קרית גת – באר-שבע ובה גדלים כל הפרחים שהוזכרו לעיל. בשמורה זו כדאי לחפש גם קדד פיינברון הפורח בפרחי קרם החבויים בבסיסי עלים מנוצים וגדולים.

נרקיס במדבר
בדרכנו דרומה נבדוק את השדות החקלאיים של אזור צומת ראם ועד צומת בית קמה. כאן מגדלים את הנרקיס הניירי (שמו העברי הוענק לו לא מזמן על ידי הוועדה לשמות צמחי נוי שליד האקדמיה ללשון העברית). נרקיס ניירי - צמח מערב ים-תיכוני אותו מגדלים בכמויות עצומות והוא פרח קטיף בעל ריח חזק (שאנשים רבים מוצאים אותו לא נעים). הוא דומה מאוד לנרקיס המצוי (המקומי) אך יש לו עטיף ועטרה לבנים. ספיח של הנרקיס הניירי נראה בשולי השדות גם לאחר שעברו החקלאים לגידולים אחרים.

בהר הנגב הנמוך פורחות בחודש ינואר אוכלוסיות מדבריות של נרקיס מצוי, זה המאופיין העטיף לבן, עטרה צהובה וריח מאד נעים. נרקיסי הר הנגב מצליחים לשרוד הודות למקום גידולם – מתחת לשכבות סלע גיר קשה התורמות מי נגר רבים לקרקע שתחתם. את ריכוזי הנרקיסים יש לבקר בשבתות שכן חלק מהם נמצאים בשטחי אש.

הכתבה המלאה בגיליון דצמבר-ינואר 2008.

להמשך קריאה על גינון במעגלי תנועה