להתייחס לאדמה כאל אורגניזם חי

החקלאות הביודינמית היא תפיסה הוליסטית בת-קיימא ופורצת דרך, הלוקחת בחשבון את הסביבה כולה: את עולם המינרלים, עולם הצומח, את בעלי החיים ואת האדם, כתפיסה שלמה. מטרתה, לחולל תהליכים בקרקע שיביאו לה חיים ומרפא. את הגישה הזו ניתן ליישם גם בגינה הביתית

מאת: ניצן שפילמן*

בשנים האחרונות אנו שומעים מדי פעם את המונח חקלאות ביודינמית. גישה חקלאית זו היא כבר בת כמעט מאה שנה. היא נפוצה באירופה, אמריקה, אוסטרליה ובמקומות רבים בעולם. בארץ היא נמצאת עדיין בחיתוליה.
אחד התחומים העושה שימוש הולך וגדל בחקלאות הביודינמית, הוא תעשיית היין. לא פעם היינות הביודינמים זוכים במקומות הראשונים בתחרויות. בארצות היין באירופה, כמו איטליה וצרפת, יותר ויותר מגדלים מסבים את כרמי ענבי היין שלהם בהתאם לתפיסת החקלאות הביודינמית בשל האיכות הגבוהה המתקבלת.
החקלאות הביודינמית היא תפיסה חקלאית הוליסטית, בת-קיימא ופורצת דרך, הלוקחת בחשבון את הסביבה כולה: את עולם המינרלים, עולם הצומח, את בעלי החיים ואת האדם, כתפיסה שלמה. מטרתה, ליצור בקרקע היפוך– טרנספורמציה בקרקע, כלומר לחולל תהליכים שיביאו לה חיים ומרפא, כך שיעלו בה גידולים בריאים ואיכותיים. בגישה זו פועלים מתוך תפיסה שהאדמה היא אורגניזם חי.

באמצעות עיבודי קרקע מתאימים ויישומים ביודינמים אנו הופכים את הקרקע לתלכידית. אט אט נוצרת בה שכבת הומוס טובה ועמוקה יותר ומתהווה קרקע איכותית. עם הזמן גם בדיקות מעבדה יראו שהאלמנטים ההזנתיים משתפרים, כמו גם המערך המיקרו-בקטריאלי. כאשר מבנה הקרקע תלכידי יותר, תאחיזת המים משתפרת ועולה עמידותה לסחיפה. הצמחים שיגדלו עליה יהיו בריאים יותר, היבול יהיה טעים ומזין יותר ובמקרים רבים גם הכמות תגדל.
בגישה החקלאית הנפוצה, על מנת לעבוד את האדמה, אנו חושבים כיצד להזין את הקרקע בחומרי ההזנה הדרושים לצמח. לכל גידול אנו נותנים את חומרי ההזנה הנדרשים (חנקן, זרחן, אשלגן וכיו"ב) ביחידות המומלצות.
כאשר אנו סבורים שבריאות הקרקע קשורה בעיקר למצב חומרי ההזנה שלה ואנו נזין בעודף, או באמצעים כימיים, הדשן המינרלי יתמוסס במים, והצמח יהיה כמו אנוס להשתמש בחומרי ההזנה. השורשים יקלטו את הדשן הכימי באמצעות המים. למעשה כמות רבה של מלחים ומינרלים יצטברו בתאי הצמח ומאחר שהצמח ישאף לאזן את ריכוז המים והמלחים, הוא יגדיל את כמות הנוזלים בתאים כדי לשרוד. במקום שבו תכולת הדשנים תהיה גבוהה יותר יופיעו מחלות צמחים. צמחים שמושפעים מספיגת חנקן מוגזמת, גדלים מהר, מתנפחים, הם יהיו מלאים במים, צבעם יהיה ירקרק-כחלחל, הם יהיו כפופים וחלשים ויהיו רגישים למחלות. זהו סימן של דישון יתר.

לעומת זאת בגישה הביודינמית כמויות חומרי ההזנה אמנם חשובות, אך חשובה מהן היא איכותם. בגישה זו אנו משתמשים בפרפרטים ביודינמים. אלו הם תכשירים הומאופתיים מיוחדים המופקים ממינרלים וצמחי מרפא מסוימים, ועוברים תהליך ארוך ומורכב של פרמנטציה (התססה) עדינה. תכשירים הומאופתים אלה מהווים מעין זרזים הנותנים אימפולס לקרקע ליצירת תהליכים לבנייתה מחדש ולהתחיותה. בדומה להומאופתיה אנו משתמשים בתכשירים אלו במינונים קטנים, המשפיעים בעוצמה.
עולם הפרפרטים הביודינמים מורכב מתשעה פרפרטים עיקריים. שני פרפרטים אנו מיישמים בריסוס על הקרקע ונוף הצומח. הראשון נועד לשפעל את הביולוגיה של הקרקע, לעודד את נביטת הזרעים, את קליטת השתילים, לאפשר צמיחת שורשים מוגברת, לעודד יצירת הומוס ולקשור יסודות הזנה לקרקע. התכשיר השני נועד להגביר את יכולת הטמעה של הצמח, כלומר להעצים את הטמעת האור בצמח באמצעות תהליך הפוטוסינתיזה ובכך לאפשר לצמח להגביר את ייצור הפחמימות והחלבונים. יישום התכשיר משפיע על גם צבע התוצרת, על הארומה ועל טעמה ויוצר עמידות גבוהה יותר של הצמח בפני מזיקים ופטריות.
שישה פרפרטים נוספים אנו מיישמים באמצעות הקומפוסט, או ההומוס הביודינמי. בעת ייצור ערימת הקומפוסט, נשלב בה את ששת הפרפרטים וכך גם הקומפוסט הביודינמי מהווה תוסף הומאופתי לקרקע. הקומפוסט הביודינמי מזין ומטייב את הקרקע ובנוסף מביא לה מרפא ומפיח בה חיים.
כדי להבין את היכולת ועוצמת ההשפעה הטמונה בחקלאות הביודינמית, ברצוני להמחיש מתוך דוגמה מהחיים. בשנתיים האחרונות אני יועץ ומלווה את "גן הבית" בהרדוף, חווה אורגנית בת כ-150 דונם, בה מגדלים ירקות עונה, עצי פרי ומספוא לבעלי חיים. במשך שנים רבות התמודדו שם עם בעיה בגידול המלונים: בכל שנה תקפה פטריית הפוזריום את הגידול, פוגעת תחילה בשורשים ובשלב מסוים גורמת לפגיעה במערכות ההובלה ולהתייבשות, עד לקריסה מוחלטת של הצמח שבוע לפני הקטיף. מאחר ולא משתמשים שם בחומרי הדברה, כולל אלו המאושרים אורגנית, בכל השנים האחרונות גידול המלונים לא צלח למרות רכישת זנים עמידים לפוזריום כמו הדסון וג'סטון.

מנקודת המבט של החקלאות הביודינמית, כאשר קיימות פטריות או מזיקים לגידולים, הדבר נובע מחוסר איזון בקרקע. אם נלמד לאזן את הקרקע, עשויה להתאזן כמות המזיקים, וכך גם יכול המצב הפטרייתי להתאזן.
לפני כשנה, חודשיים לפני המועד הצפוי לשתילת המלונים בחווה, התחלנו בעיבודי קרקע ביודינמיים מתאימים ויישומים של פרפרטים ביודינמיים שנועדו להשיב לקרקע את האיזון ולהביא לה מרפא. המלונים נשתלו בשלושה מחזורים בהפרש של שבועיים אחד מהשני, כדונם וחצי בכל פעם.
יבול המלונים היה הצלחה בלתי רגילה. עד סוף העונה לא נשר אפילו עלה אחד והמלונים היו מתוקים וארומטיים. "גן הבית" משרת את תושבי הרדוף והכמות שנשתלה היתה אמורה להספיק לאוכלוסייה המקומית. הפעם המצב היה שונה. ראשית, הלקוחות ציינו בהתלהבות את טעמם המיוחד של המלונים; ושנית, כמות היבול היתה כה גדולה, שהמלונים נמכרו גם מחוץ ליישוב ועודפים שעדיין נותרו נתרמו לארגון צדקה.
קצרה היריעה מלתאר הצלחות של גידולים נוספים ביחס לשנים קודמות, נציין רק שלצד העלייה באיכות התוצרת ניכרה גם עלייה בכמות היבולים.
האמצעים והפרקטיקות שבהם אנו משתמשים בחקלאות הביודינמית לגידול פירות וירקות, מתאימים גם לגינה הביתית ולגינת הנוי.

הנה דוגמה מתחום הגינון. בדשא המרכזי ביישוב בדרום בו התגוררתי, היו שלוש קרחות עקשניות וגדולות. הגנן המקומי ניסה בכל דרך אפשרית להתגבר על הבעיה באמצעים טבעיים: מתן קומפוסט, שיפור ההשקיה, לבסוף הביא מומחים שטענו שמדובר באגרו-בקטריה ובאמצעים כאלו הדשא לא יוכל לחזור ולצמוח. מתוך הידע שלי, התחלתי ליישם את הפרקטיקות הביודינמית. יישמנו הומוס ביודינמי, עיבדנו את הקרקע באופן נכון, ויישמנו פרפרטים ביודינמים. תוך מספר חודשים הקרחות נעלמו ודשא רענן צמח במקומם. עד היום, כעבור מספר שנים הדשא רציף והבעיה נעלמה.
לסיכום, על הגן הביודינמי צריך לחשוב כאורגניזם וליצור מערכת אקולוגית מגוונת, שיוצרת חוסן, ולהחזיר למערכת האקולוגית יותר ממה שמוציאים. כאשר מתחילים לטפח את הגינה לפי התפיסה הביודינמית, דבר ראשון הוא להפסיק להשתמש בכימיקלים כדי לפתור בעיות. מזיקים, מחלות או בריאות צמחים לקויה - מהווים אינדיקטורים לחוסר איזון בגינה. באמצעות ההומוס הביודינמי ותכשירים נוספים יש בידי החקלאות הביודינמית להשיב את האיזון על כנו.

*ניצן שפילמן-מומחה לחקלאות ביודינמית ולדבוראות ביודינמית. עוסק בייעוץ, הדרכה, ליווי ויזמות ביודימנית. מלמד בסמינר המלא לחקלאות ולדבוראות ביודינמית בהרדוף. office@biodynamic.co.il